למה בכלל לשמוח??

לק"י

לשואלת היקרה!
אין ספק, השאלה שלך היא באמת שאלה שעומדת לפני כל הסיפור הזה של איך מגיעים לשמחה.
שאלה הרבה יותר שורשית שגם מן הסתם תוכל לעזור לכל מי שמחפש את השמחה איך להגיע אליה.
אז דבר ראשון, ישר כח על כך.
שנית, סליחה שקצת התעכבנו עם התשובה אך נקוה שזה עדין רלוונטי.

לשאלה הזו אפשר לענות בכמה פנים וננסה לעמוד על שתים מהם. אם תרצי הרחבות וכד´ את מוזמנת בכיף לשאול ואנו נשמח לענות.

[טבעיות]
נכון, הכותרת אולי אומרת הכל ובכל זאת צריך קצת להסביר מה זה אומר.
כשמתסכלים על תינוק רואים הרבה אושר אצלו. יש הרבה שמחה (וגם קצת בכי).
זה פשוט המצב הטבעי שלנו.
כשחושבים על זה, השמחה נותנת לנו את האפשרות באמת יותר לזרום ולקבל דברים בחיים.
כשיש כעסים, כשאנחנו מתוחים או עצבניים הראיה היא ביקורתית והקבלה שואפת לפעמים לאפס. כך, אנחנו עומדים במקום והיכולת שלנו להתקדם מתמעטת.
כשחושבים מתי טוב לנו אנחנו נראה שזה יהיה כשנהיה שמחים.
פה גם חשוב להדגיש ששמחה זה לאו דווקא זה כשאנחנו במציאות של "מקפצים" אלא זה משהו פנימי שאוחז בתוכנו. משהו נפשי.
המצב שבו זה פורץ החוצה, לפי המלבי"ם, זה בעצם "ששון" (ישעיהו פרק ל"ה, פסוק א´).

[להתגדל]
איך זה מסתדר עם המציאות וזה שאנחנו ביקורתיים?
מצד אחד, גם כשאנחנו ביקורתיים אנחנו לא סגורים לגמרי ואנחנו כן נותנים לעצמנו אפשרות להתקדם.
מצד שני, זה ששמחים לא אומר שלא רואים את מה שחסר.
הענין הוא שרואים את זה אחרת. במקום לראות מה רע רואים במה אפשר להתקדם. במקום לראות שלילי רואים אפשרות להתגדלות וצמיחה. עין חיובית.
כשאנו שמחים הלב נפתח וכך אנחנו יכולים לתת לדברים להתקבע. להיכנס לחדור ולהיבנות.
כשאנחנו עצובים אז אנחנו חוסמים את האפשרות הזו בצורה הנכונה והטובה.
(את הדברים האלה אפשר גם לראות מתוך דברים שכתב הרב קוק במאמרו בעקבי הצאן "הענג והשמחה").

[בריאות]
גם ברפואה היום מכירים ביכולת של המצב הנפשי של האדם כגורם משפיע על הבריאות וההחלמה. כך, יש ליצנים רפואיים וגם משמחים אחרים שבאים להיטיב את מצבו של החולה. כל זאת בשביל שהוא יתעודד. שיהיה במצב נפשי של שמחה כך שיהיו לו יותר כוחות להירפא ולגוף ללחום את מחלמתה.
דברים אלו נכונים לא רק כשחולים אלא גם כשאנחנו בריאים (ואגב, בספר "אם יש סיכוי לאהבה" נוגעים גם בזה).

[אז למה כל כך קשה?]
אז אם זה המצב הטבעי, זה מה שעוזר לנו להתגדל באמת וזה המצב הבריא שלנו אז למה כל כך קשה?
הרבה פעמים בחיים אנחנו נחשפים לדברים שקצת מורידים אותנו. דברים שמציבים בפנינו מחסום או תקרת זכוכית שכזו שאומרת "את/ה לא מסוגל/ת". כך, אנחנו מוצאים את עצמנו טובעים ולא מנסים לצאת מהמים כשעל פי רוב הם לא כאלה עמוקים.
למה הכוונה?
לפעמים באמת נדמה שהדבר הכי קשה זה להיות שמח. נכון, אולי זה לא תמיד קל אבל, המרחק להגיע לשם לא באמת קשה כמו שזה מצטייר. לפעמים צריך רק טיפה עמל, טיפה לבחור להסתכל בעין טובה, לנסות להשתחרר מכל הדברים הרעים שאנחנו רואים ופשוט להגיד תודה על כל מה שיש. להעריך את מה שהקב"ה נותן לנו.
לעשות את זה באמת צריך להיות שמחים כי כשאנחנו עצובים איך באמת אפשר להעריך ולהוקיר את מה שהקב"ה נתן לנו?
נכון, זה לא הדבר היחיד ויש עוד דברים שונים ומגוונים שהופכים את זה לטיפה קשה כי מה לעשות העולם לא מתוקן וגם אנחנו לא אז יותר קל לראות במה העולם רע במקום לראות את הטוב שכן קיים (גם אם הוא לפעמים קצת מסתר) ובמה אנחנו כן מתקדמים.
כל השלבים שמעבר יעזרו כשנדע למה צריך לשמוח ומה המקום של זה.
יש תשובה של הרב ארז משה דורון שמרחיבה את כל השאלה-
https://www.kipa.co.il/ask/show/90501-מדוע-יש-מצווה-לשמוח

זה ככה בנקודות ואם תרצי הרחבות ומקורות באמת בשמחה.
עד אז שנזכה באמת לפסח כשר ושמח ולגאולה שלמה.
הרבה הצלחה ושמחה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com