למה דוקא אבא שלי?

שלום ספיר!
חשבתי הרבה זמן לפני שהתחלתי לענות על השאלה שלך כי זו שאלה שבאה ממקום מאד אישי וכואב, וזו שאלה שאין עליה באמת תשובה כי זה שייך לסוג הדברים שנמצאים בקטיגוריה של "נסתרות דרכי ה´".
בתור בני אדם המבט שלנו על המציאות הוא הרבה פעמים ממקום נמוך, נקודת מבט אנושית של שכר ועונש ונסיונות להבין למה ואיך הדברים קורים. וזה מאד לגיטימי ומתבקש כי אנחנו בני אדם.אבל מה שאנחנו צריכים תמיד לדעת זה שלהקב"ה יש חשבונות שאנחנו פשוט לא יכולים להבין. חשבונות שלפעמים לעין האנושית שלנו נראים אפילו ממש לא צודקים.
כן, יש הרבה רע וסבל בעולם [ומי כמוך יודעת], אבל אנחנו צריכים לזכור שלה´ יש תוכנית אחרת ושהמטרות שלו הם אחרות "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"…
בנוסף לכך- ביהדות מאמינים שמוות זה לא בהכרח עונש. יש מצב של שכר ועונש בעולם הזה ויש מצבים של שכר ועונש בעולם הבא. אנחנו גם מאמינים שיש קיום לנשמות בעולם הבא ושהרבה יותר טוב להם שם מאשר כאן.
עם כל זה, זה לא מוריד את הקושי של מי שנשאר כאן בעולם הזה, אבל מה שברור הוא שאת לא אשמה, לא עשית משהו רע שבגללו אבא שלך נפטר, וזה גם לא בא לו כעונש על המעשים שלו.
וכאן אנחנו שוב חוזרים לנקודה של "נסתרות דרכי ה´", ואני יודעת שזה לא מרגיע וגם לא ממש עונה לך על כל השאלות, אבל צריך תמיד לזכור שאנחנו אף פעם לא נבין ואולי אפילו דברים שנראים לנו רעים הם באמת טובים בסופו של דבר.
לסיום עצה- לא להישאר עם הקושי והכאב לבד. חשוב לשתף אנשים קרובים, לדבר על זה, לספר.
אם תרצי את מוזמנת גם לכתוב לי עוד
שנשמע רק בשורות טובות!
חנה