למה הגאולה באה בייסורים?

שלום רב!
שאלת על גאולה מתוך יסורים – למה דוקא כך, ו"כור היתוך" זה דבר שאינו מספק אותך ולא כל כך מובן לך.
בסדר גמור.
בואי וניגש לנושא מנקודה יותר קרובה למציאות שלנו – לֵידָה.
אשה שנכנסת להריון כידוע בשלשה חודשים ראשונים לפחות סובלת מהקאות, כאבי ראש, בחילות ויש כאלו שאף מרותקות למיטה. לאחר מכן יש עוד כ- 4 חודשים יחסית שקטים אצל רוב הנשים (אמנם יש כאלו שעדיין מקיאות גם אז) מלבד התקפי רעב פה ושם ובולמוסים. בחודש התשיעי כבר קשה לעמוד וללכת, יש כאלה שקשה להן גם לשבת, ואפילו בשכיבה לפעמים יש התכווצויות שרירים נוראות – עד כאן הכל נסבל (לא כתבתי הכל כדי לא להפחיד יותר מידי). אבל הסוף – הרגע האחרון – נורא מכל: יש צירים שמתחילים חלשים ולא מסודרים, לאט לאט הם מתגברים גם בעוצמתם וגם בתכיפותם, וברגעים האחרונים אם האשה לא קבלה הרדמה – היא צורחת, מבטיחה לעצמה ששוב לא תלד ואולי גם מקללת את בעלה.
והנה זה פלא – כל היולדות לא מדברות אחרי הלידה על הצרות שעברו, הן רק אומרות 'תיראו איזה פוצי'הלה מוצי'הלה מתוק'! ואחרי הראשון יש ילד שני, שלישי, רביעי וחמישי… כן ירבו.
למה זה כך?
כי כל הסבל וכל היסורים מתגמדים כשיודעים את מטרתם ויודעים למה הם מובילים בסוף!
אני לא רופא, וגם הרופאים לא יודעים לענות תמיד על כל השאלות, אבל כתוב בספרי רפואה שהבחילות וההקאות מטרתם לנקות את התינוק שיצא זך, והצירים בתשיעי הם בשביל לאמן את הרחם ואולי גם את האשה לקראת הלידה, והתכווצויות השרירים זה תוצאה של חומרים שחסרים לאשה כי התינוק צריך וכו'… בקיצור, כל צרה וכאב נצרכים לגאולה הגדולה, גם אם לא בדיוק מבינים למה.
תמצית הדבר – כדי להוציא משהו מושלם צריך לשפשף, לנקות ולחתוך ממנו את הדברים שנדבקו בו במשך הזמן, וזה לפעמים כואב… אבל אם היינו יודעים מהי הגאולה המיוחלת כל כך, היינו מקבלים את כל היסורים באהבה. אמנם, כולנו בני אדם והיסורים הם כואבים, אבל אנחנו יודעים שהם כמו ניתוח שמרפא.
לזה למעשה קוראים – 'כור היתוך' – יש אבן מכוערת שצריך לנקות אותה מהלכלוך והדברים המיותרים, לפעמים בחום של אלפי מעלות – עד שיצא הזהב המיוחל שכולם רוצים בו, וצריכה האמא לעבור חבלי לידה קשים עד שיצא הילד המיוחל שכולנו מצפים לה.
נ.ב – לא באתי להוציא את החשק ללדת, להיפך – לפי גודל המשפחה שלנו אפשר להבין שככל שמעמיקים במטרת הילד ובשמחה שבילדים יש יותר ילדים, וחבלי הלידה יותר נעימים. כך בדיוק אני מציע לך – להעמיק בגאולה עצמה ולא להתרכז ביסורים יותר מידי, ואז גם היסורים יהיו יותר נעימים. להעמיק בגאולה – פירושו של דבר להעמיק בתהליכים המופלאים העוברים על עם ישראל, קיבוץ הגלויות, פריחת ארץ ישראל, פריחת עולם התורה, עצמאות וכו'.
לסיום, רציתי לומר 'וורט' לכבוד החג. במוסף אומרים "והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו" – וכי יכול להיות שנראה ולא נשמח? למה צריך לכפול את הדברים?
התשובה היא שיש כאלה שגם היום לא רואים שהגאולה מתקדמת ולא רואים שבירושלים בידינו, לא מודים לה' ולא שמחים – הם עסוקים רק ביסורים. אבל יש כאלו שרואים את התמונה כולה, ואז היסורים מקבלים מימד אחר לגמרי, אלו השמחים ביסורים, ועליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
חג שמח
שלומי, חברים מקשיבים
נ.ב אני מצרף קישורים לעוד תשובות שלנו בעניין הזה:
אם זו גאולה למה יש תופעות קשות כאלו? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=5744
תהליך הגאולה והייסורים http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=204
האם הייסורים הם סימן שאנחנו בתחילתה של גלות? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1636