קראתי באחת התשובות הקודמות שבכללי התפקיד שלנו בעולם זה לעשות חסד וטוב.
אז אני שואלת, וכי אין בעולם מספיק אנשים שיוכלו לעשות את החסד והטוב? בשביל מה אלוקים צריך אותי? למה אני כאן?
נכון, אני יודעת שלכל אחד יש תפקיד אישי והכל, אבל במחילה, אפשר לחשוב שהעולם לא היה מתפקד בלעדי….. הרי מה אני כבר, רק בנאדם שקטן שמה שאני כבר יכולה לעשות יכולים לעשות עוד אלף ואחת אנשים. למה צריך אותי? חוץ מזה, אפשר לחשוב מה אני מועילה כבר…. ואם מסתכלים על הדברים שהועלתי מול הדברים שקילקלתי, אז ביננו, הרי רוב הסיכויי שקילקלתי יותר….. לא חבל?
תודה.
שלום רב לך.
(כמעט) נכון מאוד! תפקידנו בעולם הוא לעשות חסד! הרי כך במפורש אומרים חז"ל: "עולם חסד יבנה"!
אז למה, את שואלת, ה´ צריך אותך? זה פשוט! אם כל העולם כאן כדי לעשות חסד, למי צריך לעשות את כל החסד הזה?
התשובה המופלאה היא, כי העולם כולו נברא כדי לעשות חסד – איתנו!!! כלומר, בין היתר, איתך!!! יוצא, שא-לוקים צריך אותך, כדי שיוכל לעשות איתך חסד!!!
את ממעיטה מאוד בתפקידך בעולם, וכותבת כי יש עוד "אלף ואחת אנשים", ומה כבר את מועילה… אבל מה לעשות, וחז"ל קבעו בגמרא, כי "לכך נברא אדם יחידי… לא נעשה כל העולם הזה אלא בשבילי!!! את מבינה? את מוקד העולם! החסד שצריך לעשות, עליו מדברים, הוא חסד שאמורים לעשות לך!!!
לפי תפיסה זו, שאינה המצאה חדשה, (אני מדגיש, היא מהגמרא!), כל התפתחות הטכנולוגיה בעולם, למשל, המחשבים והאינטרנט, נוצרו וקודמו ע"י א-לוקים רק בשביל שאת תוכלי לשאול את השאלה הזו, ולקבל תשובה, ובכך לאפשר לך לעבוד את ה´ בצורה טובה יותר, והנה את באה ואומרת שאת מיותרת…
אחרי ההקדמה המוזרה הזו, אסביר, ברשותך (ובע"ה), את הדברים, ונתחיל ממש מההתחלה, עוד לפני בריאת העולם…
הקב"ה טוב מטבעו, מסבירים לנו חז"ל, ומשפיע טוב אינסופי, אבל לפני שהעולם נברא, אין למי לתת את הטוב הזה! לכן, כחלק מאותה עשיית טוב, בורא א-להים את העולם, כדי שיהיה מי שיוכל לקבל את הטוב. אבל רגע! אם כך, לשם מה קיים הרע בעולם?!
התשובה לכך, גם אם נראית מסובכת, די פשוטה והגיונית, למעשה. אם היית מקבלת, כל יום, מתנה ממישהו, ולא ממש משנה ממי, סביר להניח (אני מדברים על אנשים נורמליים…) שבשלב מסויים כבר לא היה נעים לך לקבל. אולי אפילו היית מנסה להתחמק. לזה קוראים בחסידות ובקבלה "לחם בזיון" (תורגם לעברית…). אך אם, לעומת זאת, היה בא אלייך ביל גייטס, ואומר לך כי הוא מאוד אוהב את הקפה שלך, ויש לו עודף כסף, ולכן הוא רוצה להעסיק אותך: את תכיני לו כל יום כוס קפה, ותמורת זה הוא ישלם לך 10,000 דולר ליום, סביר להניח שאת תלכי לחברותייך ותספרי להן בגאווה ש"מצאת פראייר", ואת מסודרת לכל החיים…
כך גם בורא עולם, נותן לנו יכולת בחירה, ע"מ שנוכל לקבל לאחר מכן, בעולם הבא, שכר אינסופי ביחס למצוות שעשינו, אך נוכל לספר בגאווה, שהוא "עשה איתנו עסק", ואנחנו עמדנו בו, ולכן מגיע לנו…
זהו החסד העצום עבורו נברא העולם!!! ומהו אותו שכר? קרבה לבורא עולם! קרבה אמיתית, כזו שאינה אפשרית כשאנו בגוף גשמי מוגבל!
כאן ישאלו אנשים: "ומה כל כך כיף בלהיות קרוב לה´?" התשובה, גם כאן, לא מסובכת. צריך רק להעביר אותה למושגים אותם אנו יכולים להבין.
אם אני מנסה לחמם משהו, או להתחמם, מול אש גלויה, הרי ככל שאתקרב יותר לאש, אתחמם יותר. נשמע הגיוני? ועכשיו נחזור לעניינו: הקב"ה הוא המקור לכל הטוב בעולם, ומכאן, שככל שאני קרוב יותר, אני מקבל יותר טוב!!! במה יתבטא הטוב הזה? איננו יכולים להבין, שהרי אנו מוגבלים, והטוב אינו מוגבל, בדיוק כשם שאיננו יכולים להבין בדיוק ובאמת לעומק את המושג המתמטי הפשוט לכאורה "אינסוף", בגלל שאנחנו כן סופיים. איננו יודעים מה הטוב הזה, אך אני יודע כי חז"ל קבעו ש"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". כלומר, חברי את כל ההנאות של העולם הזה, לרגע אחד… אני יכול להאריך כאן עוד הרבה, אבל לא כאן המקום לעסוק בשכר ועונש. אם תרצי שארחיב, כתבי לי זאת כתגובה, או ישירות למייל, ואשתדל לענות, בע"ה…
לכן צריך לומר כל אדם "בשבילי נברא העולם"! העולם כולו נברא, כדי לספק לך מערכת חיים מושלמת על כל פרטיה, כדי שתוכלי לקיים בצורה הנוחה והטובה ביותר את המצוות, ולהתקרב לה´ כבר בעולם הזה, כדי שתוכלי לקבל רוב טובה בעולם הבא!!! ולמה לפעמים קשה? כי זה מה שנחוץ לך, בדיוק מוחלט, ע"פ אמות המידה של המתכנן הגדול, ע"מ להגיע למקסימום שאת יכולה להפיק מעצמך, אם רק תעבדי נכון!
ומה זה "לעבוד נכון"?
חברה עצבנה אותך? התגברי על רגשות הכעס, ובנית עוד קומה בעצמך!
ההורים בקשו עזרה, ולא ממש מתחשק? התגברי, עזרי להם, ותזכי בטובה כפולה ומכופלת! גם יחס דומה, אוהד ומכבד, מההורים, גם מצווה ש"צברת", וגם התעלית על עצמך, ויצרת עוד קומה בנפש!
לאחר כל ההסבר הזה, נחזור לשאלתך המקורית, ולתשובה עליה.
את שואלת מה תפקידך בעולם הזה, שהרי הרבה אנשים יכולים לעשות חסד, ואני (לא מעצמי, חלילה, אלא ממה שלמדתי מרבותי) אומר, כי כל העולם הזה, בו את חושבת שאת מיותרת, נועד למטרה פשוטה אחת: לאפשר לך לעשות חסד עם עצמך!!! או, במילים אחרות, לאפשר לך להביא את עצמך למצב בו הקב"ה יכול לעשות איתך חסד!!!
לכן גם אומרים חז"ל שכל אדם משפיע על כל העולם! אם כל העולם כולו נברא כדי לספק לי דרכים (בגדים, אוכל…) ומצוות (החברה מסביב, למשל), הרי שאם איני מקיים מצוות, לכאורה, אין זכות קיום לעולם! לכן "לולא תורתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי"!
אחרי כל זה, נעבור לשאלתך השנייה. הרי את גם מקלקלת, ואם כן, לשם מה את כאן? על כך עונה רבי נחמן מברסלב, שאם אדם הגיע לעולם הזה, וכל ימיו נכשל בעבירות, ורק פעם אחת הצליח להתגבר על יצרו ולנצח אותו – הפעם הזו שווה את ירידתו לעולם!!! כל פעם שאת נלחמת ביצר הרע, גם אם בסופו של דבר, חלילה, הוא מנצח, הרי שבעצם המלחמה היית מודעת לקשר שלך עם בורא עולם, ואם כן, גם זה סוג של ניצחון!!! לא עשית את זה מתוך גסות רוח, או מתוך ניתוק מוחלט, אלא תוך צער, וידיעה שהיצר גובר… הרי זה "בכל דרכיך דעהו"! כמובן שעדיף להתגבר, אבל אם לא, העיקר הוא לא להתייאש, ולנסות שוב, ולחזור שוב לבורא עולם, וזה עיקר עבודת ה´! זו הצורה הנכונה להתקרב אליו!
את מקלקת? לא קרה כלום! פשוט תתקני!
מסופר על רבי של חסידים (אני חושב שהיה זה רבי נחמן מברסלב, אך איני בטוח), כי פעם נכנס עם תלמידיו לבית מלאכה של סנדלר פשוט. היה כבר חשוך והסנדלר ישב ועבד באור העמום של הנר הבודד שעמד שם, מאמץ את עיניו. "יהודי יקר, למה שלא תלך לנוח? כבר מאוחר!" פנה אליו הרב. ואותו סנדלר עני השיב "אבי, איני יודע אם מחר אשיג נר, אבל כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן…" "אתם רואים", התלהב הרבי, "נר ה´ נשמת אדם" (כלומר, האדם החי משול לנר), וכל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן!!!"
ועוד משפט חכם, שאין לי מושג מי אמר: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן!"
השתמשתי בתשובה הזו בהרבה מושגים, והיא גם יצאה לא קצרה במיוחד, ואני מקווה שהובנתי… אם יש לך שאלות כלשהן, אשמח לקבל תגובות…
ברכה והצלחה!
משה כהן.
