למה הציבור הדתי לאומי עוסק רק בא"י?

שלום.
שמי בנימין, ואני תלמיד שיעור א´. בישיבה יש יותר פנאי לעסוק בעניינים החשובים, וכך יצא לי לעסוק בכמה דברים בסיסיים. נשאלתי שאלה. היא קצת ארוכה, ועימכם הסליחה.
אנחנו, קרי הציבור הדתי-לאומי, שואפים לעשות ולפעול, ושכל פעולה שלנו תהיה כלפי שמיא. לאכול בשביל שיהיה כוח לעבוד את ה´, לנשום כדי שנוכל לדבוק בקב"ה, וכמובן יושבים בא"י בשביל הקב"ה.
ע"כ הייתה הקדמה. עכשיו מתחילה השאלה. אצלינו יש דגש גדול על ענייני הארץ. בהפגנות – תמיד מלא כיפות סרוגות. הישיבות עורכות מבצעי "פנים-אל-פנים"/"מתנחלים בלבבות" וכדו´.
חשיבות הארץ היא רק מצד ציווי הקב"ה, כי כל מטרתה והמטרה בכלל הידבקות בו יתברך. א"כ, למה יש דגש כ"כ חזק על זה דוקא, ולא על שבת? או על כשרות? לימוד תורה?
חשבתי שאולי חלק אינטגרלי מההידבקות בקב"ה זה א"י, הרבה יותר משאר דברים, אבל איך? ולמה? וא"כ, במה חולקים עלינו אחינו החרדים??
מקווה לתשובה מהירה,
בנימין
נ.ב.
יישר כוח עצום על כל המפעל החשוב והמבורך שאתם עושים. כל יהודי יודע שיש לו מקום לשפוך את לבטיו, וחברים יקשיבו לו, ויענו לו… דבר עצום. באמת. יישר כוח!!

תשובה:
שלום לך בנימין.
שאלת מדוע, מתוך כל מצוות ה', בחר הציבור הדתי לאומי להילחם דווקא על מצוות כיבוש ויישוב ארץ ישראל.
יש בזה תשובות בכמה רמות.
[התשובה הראשונה] היא שאתה צודק וצריך להילחם על הכל. אז למה הרבנים לא עושים את זה? מי אמר שלא עושים? יש עכשיו התעוררות גם בנושא הכשרות, קירוב יהודים לאמונה (ראה ערך הגרעינים התורניים, ועוד הרבה ארגוני תשובה שקמו בזמן האחרון) ועוד דברים שפועלים בהם. פשוט שאר הדברים נעשים יותר בשקט. לא בכל דבר הדרך ששייך לפעול בה היא בהפגנות. לגבי השבת, למשל, לצערנו יש יהודים רבים שעדיין לא זכו להכיר את השבת, והפגנות לא ממש יתרמו לעניין… דוקא ההסברה לטווח ארוך הרבה יותר משמעותית. לעומת זאת כאשר הממשלה פוגעת בארץ ישראל השייכת לכולנו, תוך דריסת ציבור כל כך עצום, חייבים לעבוד גם בטווח הקצר.
[תשובה שנייה] היא שנכון, צריך להילחם על הכל, אבל אי אפשר לעשות הכל. כמו שבכל מקצוע אדם פרטי בוחר לו מקצוע אחד, ואפילו בתוך המקצוע הזה הוא נהיה מומחה בתחום מסוים (רופא שהתמחה בכירורגיה וגם זה דווקא באזור המעי הדק. . .), כך גם בהנהגות הציבור. אי אפשר להילחם על הכל. לכן לציבור כציבור קוראים להילחם יותר על דברים דחופים יותר. ולמה דווקא ארץ ישראל דחופה עכשיו?
זו בעצם התשובה השלישית. לכל דור ישנו התפקיד שלו. בספר אם הבנים שמחה מאריך בעל הספר להסביר שדווקא מצוות כיבוש ויישוב ארץ ישראל היא הדחופה בדור הזה מפני שהיא מאוד חשובה לעניין הגאולה, כפי שמובן מאיליו, שהרי חלק מתהליך הגאולה הוא השיבה לארץ, וכן מפני שזה התחום שיש בו הכי הרבה סיכויי הצלחה, כי גם אנשים בעלי פחות קישור לתורה ומצוות יכולים למצוא קשר לארץ, לראות את יישוב הארץ כערך לגביהם, ולכן מסביב לנושא זה יותר קל לנו לנצח, לקרב יהודים וכו'.
בפועל אנחנו גם רואים איך ההנהגה האלוקית מסובבת את הדברים כך, שהרי הנושא המרכזי שעליו כל המדינה ואולי אפילו כל העולם מדברים זה האם עם ישראל יתעקש להישאר בכל חבלי ארצו או יוותר עליהם, כך שזו הנקודה ה'בוערת' משמים וגם, כפי שהסברנו (למרות שישנם עוד הסברים הרבה יותר ארוכים וחשובים), גם מבחינתנו הגיוני מאוד להילחם דווקא בתחום זה.

ומי שיש לו כוח מוזמן בהחלט לעסוק בעוד תחומים כפי יכולתו, וכך, אם כל אחד ואחד בתוך כל ציבור, וכן כל ציבור וציבור ייתן את מה שהוא מסוגל לתת נצליח לבנות עולם שלם שיש בו את כל הערכים, כפי שכאשר כל אדם מתמחה במקצוע שלו אנחנו מצליחים להקים כלכלה בריאה שיש בה את כל המקצועות.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il