שלום
בתקופה האחרונה קרו לעם שלנו כמה וכמה אסונות גדולים מאוד.
ניסיתי להסביר לחניכות שלי למה דברים כאלו קורים לנו אבל לא כל כך הצלחתי כי בעצמי זה לא ברור לי.
זה נראה כאילו כל הרעים והרשעים ממש נהנים בעולם ודווקא הצדיקים שלא עשו כלום, דווקא אותם הקב"ה לוקח.
הם שאלו אותי למה בכלל להאמין?? אם הקב"ה לוקח את כל האנשים הצדיקים שבפועל מקיימים את המצוות ועושים הכל "יותר טוב מאיתנו" אז בשביל מה בכלל לעשות הכל? כאן לא בסדר.."
אשמח ממש אם תוכל לעזור לי לענות לה (וגם לעצמי..) ברור לי שאין תשובות ממש ברורות ומספקות לעניין ובכל זאת… תודה רבה רבה!!
שלום לך
הרגשות שלה לגמרי מובנים וגם הרגשות שאת הרגשת
בכלל, חלק מגדלות של בן אדם, מהבגרות שלו, זה היכולת להכיל ולהתמודד עם מורכבויות ושאלות ועדיין לא לעבור מה שנקרא: 'שבירת כלים'.
תחשבי כמה אנשים דתיים את מכירה ששרדו את השואה ולמרות מה שעברו עדיין נשארו מאמינים.
אז אם הם הולכים עם כיפה וציצית זה אומר שאין להם שאלות כלפי שמיא?
זה אומר שהכול אצלם בסדר גמור?
סבא שלי ע"ה איבד את כל משפחתו , אישה ושני ילדים בשואה. הגיע לארץ והקים שוב משפחה והיה רב
ועדיין הפצעים אני מאמין נשארו שותתים דם.
קבלתי לפני כמה שנים שאלה ממישהי שגם שכלה את אח שלה בפיגוע, והכאב הוא אותו כאב והשאלות אותם שאלות.
"איפה אלוקים הטוב והחנון בכל הרוע הזה?" "למה הוא בכלל עושה את זה ולמה דווקא אותם?"
אז יופי, אנחנו תמיד אוהבים להביא את משל ה'דודי ירד לגנו ללקוט בשושנים', כלומר שהקב"ה לוקח לו לריח טוב את המובחרים שבנו, את השושנים, אבל לך תשכנע אחות שכולה עם רעיונות יפים.
אחד מהקטעים הכי חזקים בתפילת יום כיפור נקרא 'אלה אזכרה' ומסופר בו על עשרת הרוגי מלכות.
כל יהודי באשר הוא יהודי שנרצח בגלל שהוא יהודי נקרא 'הרוג מלכות'.
הקטע מתחיל בזה שבת הקיסר ראתה את ר' ישמעאל כהן גדול וחמדה ביופי שלו עד כדי כך שבאה לה מחשבה מעוותת והיא ביקשה לפשוט את העור שלו לפני שהוא מת.
תתארי לעצמך את המצב: גדולי ישראל, הגדולים שבגדולים, עומדים ונרצחים בכל מיני מיתות משונות
איזה הסתר פנים! איזה חושך! איזה חילול ה'! איפה המלך המשפט? איפה הדין? איפה אבינו מלכנו?
מַה מְּאד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה
בַּת בְּלִיַּעַל לְקוֹל בְּכִיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָמְדָה
תּאַר יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָמְדָה
וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ חַיָּתוֹ לְהַעֲמִידָה
מַה מְּאד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה
בַּת בְּלִיַּעַל לְקוֹל בְּכִיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָמְדָה
תּאַר יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָמְדָה
וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ חַיָּתוֹ לְהַעֲמִידָה
עכשיו שימי לשורה הבאה. לא חברה שלך. לא אחותה. לא מישהו בן תמותה
תראי מי זועק ושואג לקב"ה וצועק אליו: אבא! אנחנו לא מבינים מה אתה עושה כאן? איפה הצדק?
שַׂרְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה
זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ
עוֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה
אוֹיֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה
תגיד לי ה', מה נסגר איתך? אתה בטוח שהכול בסדר? כי אם ככה מתנהג אבא לבנים שלו, אז אתה יודע מה, אולי עדיף בכלל אם היינו נולדים יתומים…
ומי צועק את זה? "שרפי מעלה" שהם יודעים קצת מה הולך. שהם לא חשודים בכל מיני תאוות שיש לנו בני התמונה.
ומה התשובה שהם מקבלים?
עָנְתָה בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם
אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמַיִם
אם אתם חושבים שהקב"ה, שהאבא שלכם לא שומע את הבכיות האלו, את השאלות האלו, את כל הקושיות האלו והלב שלו לא מתפוצץ ונקרע לאלף חתיכות, אז אתם טועים וכדאי לכם להפסיק כבר ולהטיח בו דברים, כי בסוף הוא יהפוך את העולם למים.
מה זאת אומרת יהפוך את העולם למים? מזה איום?
מישהו מנסה להפחיד אותנו כאן? הקב"ה מתחפש לסטלין? לדיקטטור הגדול?
לא, זה לא העניין. העניין הוא שאם אנחנו באמת רוצים לדעת מה הסיבה שבנקודת זמן הקטנטנה שלנו כאן בעולם אנחנו לא מבינים למה הדברים הולכים בצורה זו ולא אחרת, אז כדאי שנתרחק טיפה ונראה את כל התמונה.
אבל לפעמים לא מספיק להתרחק טיפה. לפעמים צריך להתרחק עוד טיפה אחרי הטיפה.
ולפעמים…לפעמים צריך להתרחק ממש רחוק בשביל להתחיל ולהבין למה הקב"ה עשה כל מיני דברים בנקודה הזו.
סוף מעשה במחשבה תחילה. אומרת הבת קול?
'מה קרה, אתם לא סומכים על הקב"ה שהוא יודע מה שהוא עושה? למה אתם הייתם בתחילת העולם לפני שהוא נברא שאתם מתחילים לחשב לו את החשבונות? התשובה לא מספקת אתכם?
אז סבבה, בוא נהפוך שוב את העולם ונחזיר אותו למצב ההתחלתי שלו ואז תראו בדיוק למה הקב"ה עשה את מה שעשה".
תנסי להסתכל על תמונה ממש מקרוב, חוץ מאשר ערבוב בלתי מובן של צבעים, לא תראי כלום
ככל שתתרחקי יותר, ככה תראי יותר ויותר את התמונה המלאה.
אמא יכולה להביא את התינוק שלה בן החודשיים לבית חולים אחרי שגילו לו חיידק או נגיף מסכן חיים
בבית חולים יתחילו להכניס לו מחטים לוורידים וכל מיני צינורות שזה פחד אלוהים והילד יצרח ולא יבין מה קרה להורים הסדיסטים שלו ולמה הם מתאכזרים אליו כל כך
אבל התינוק לא מבין וגם האמת שזה לא כל כך מעניין אותו, שההורים שלו בעצם מצילים את החיים שלו עכשיו.
לא בטוח שזה עניין מישהו שנשרף בשואה שבעקבות השואה תקום לנו מדינה, כמו שזה לא מעניין אמא שהילד הקטן שלה עכשיו נפטר מהמחלה הארורה.
אנחנו תמיד מתעסקים עם הזמן שלנו והאמת שגם אם באופן שכלי יש לכל הייסורים האלו סיבות, בכל אופן זה לא תמיד מעניין אותנו.
לנו כואב. אנחנו עצובים ומתוסכלים, נבוכים ומפוחדים. ככה אנחנו. וזה מה שמעניין אותנו.
והאמת, שלו יצויר שנניח הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מגיע לחברה ומסביר לה בדיוק עם תרשים גרפי כמו שעשה אתמול ביבי בנאום שלו באום, מה הסיבה לכל הצרות האלו, לא בטוח שזה היה עוזר לה או משכנע אותה.
יותר מזה, גם אם משה רבינו היה מגיע לא בטוח שזה היה עוזר.
כי זה כואב. וזה קשה. וזה לגמרי טבעי ומובן מאליו ולא תמיד צריך לחפש תשובות מתי שכואבים.
עת לכאוב, עת לדמוע ובסוף אחרי זמן מסויים, ביחד עם הכאב, אפשר לאט לאט לבדוק את האפשרות של 'עת לקבל תשובות'.
באופן שכלי הכול פשוט ומובן. אנחנו לא מבינים? למה את עצמנו אנחנו כן מבינים?
למה מישהו הבטיח לנו פעם שכן נבין משהו?
למה יש קשר בין זה שמשה אמת ותורתו אמת ובין זה שאנחנו יודעים שמעמד הר סיני הוא ההוכחה הלוגית הכי טובה שהאנושות יכלה להמציא לבין זה שכואב לנו וכל הגוף שלנו, המהות שלנו, הישות שלנו זועקת:
'איכה?'.
לא, אין קשר, אבל בדיוק בשביל זה כתבתי לך את מה שכתבתי בהתחלה.
החיים מורכבים. וחלק מהבגרות של האדם זה לדעת להכיל אותם.
זו הסיבה שאנחנו לא מברכים 'הטוב והמטיב' על בן אדם יקר לנו שמת אלא 'ברוך דיין האמת'.
נכון, אנחנו יודעים שהכול משמיים, אבל אף על פי כן מלאכים יש גם בשמיים ואנחנו כאן בעולם הזה, מנסים להתמודד עם הכלים וכוחות הנפש שיש לנו ולראות איך אנחנו ממשיכים הלאה ואוספים לאט לאט עם המון עזרה ותמיכה את כל השברים שלנו.
תגידי לחברה שלך שזה לגמרי בסדר לשאול ולבכות ויש לה את כל הזמן שבעולם
תגידי לה שקב"ה בוכה ביחד אתה כמו שאמא ואבא בוכים ביחד עם הילד שלהם מתי שהם רואים איך הרופאים 'הורגים' אותו על מזרן הניתוחים.
תגידי לה שה' רוצה אותה עכשיו יותר מתמיד כי הוא צריך אותה כמו שהיא צריכה אותו
לא מספיק שלאבא ולאמא קשה לראות את הילד שלהם צורח, הרבה יותר קשה להם לראות את המבט המבוהל שלו בעיניים, את הזעזוע שלו כשהם רואים איך שהוא בועט ולא מאמין שהם עזבו אותו
'בהדי כבשי דרחמנא למה לך' אומר ישיעהו לחזקיהו המלך אחרי שהתנזר מפריה ורביה כי הוא ראה שהולכים לצאת ממנו בנים לא ראויים.
אתה, אתה אל תתערב בחשבונות של הקב"ה! ותעשה את מה שאתה צריך לעשות.
נכון, זו תשובה מאוד מקוממת, מתריסה, מגמדת את מימוש האדם המקודשת כל כך לתרבות המערב, אבל באותה נשימה זו גם תשובה כל כך נכונה ואמיתית.
אנחנו מתייסרים כל יום במיליון שאלות ובעיות קטנות שאין לנו מושג מאיפה להתחיל בכלל ולפטור אותם, לא נראה נכון שדווקא נתיימר להבין את הקב"ה.
שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
אם טובה אז למה מתוקה? כי טובה זה כל מה שהקב"ה עושה לטוב הוא עושה.
מתוקה הכוונה שנזכה גם לחוש את המתיקות שבדבר.
רק טוב ושבת שלום
אבינועם avinoam811@gmail.com