אולי אני יראה לכם ככופרת אבל זה שאלה שמאד מציקה לי אני לא מבינה למה ה' נעלם והתפקיד שלנו זה למצוא אותו בעולם ואז אני יקבל פרס (שכר). זה כמו שאני ילך ויתחבא בחדר ואני יגיד שמי שימצא אותי יקבל פרס ואנחנו כמו בובות ש"הקב"ה משחק"איתנו כי בסה"כ זה נכון שיש בחירה חופשית אבל ה' יודע מה יקרה ומה יהיה העונש או השכר ונכון שאני בוחרת אבל בכל זאת זה כאילו החיים שלי זה משחק מקווה שתענו ואני מעדיפה שלא תפרסמו בעיתון שלכם את שאלתי ואשמח לתשובות ותגובות וסליחה על החוצפה.
שלום.
שמעת דרך הסברה מסוימת על מטרתנו בעולם. יש דרכים שונות להגיע אל הנושא הגדול הזה, ואם דרך אחת אינה מדברת אליך – זה לא סימן שאת כופרת, אלא שעליך למצוא בתוך עולם התורה דרך מוסמכת אחרת כדי להזדהות איתה. אנחנו מצדנו ננסה להסביר את הגישה שהצגת, כי עליה שאלת.
מישהו בא לפגוש אותך. במקום לפתוח לו את הדלת את מתחבאת בחדר חשוך וממתינה שהוא ימצא אותך בעצמו. אם הוא היה רואה אותך מיד או לאחר חצי שעה של חיפוש – היית נראית לו אותו דבר. אז לשם מה לשחק בו? אבל ה' הוא הגדלות האין סופית. מה שיתפוס ממנו אדם שלא התאמץ לעומת אדם שהתייגע וחיפש – זה משהו אחר לגמרי. "יגעת ומצאת – תאמין. לא יגעת ומצאת – אל תאמין".
המשל אינו דומה לנמשל, ולכן אין מקום לתחושה שזה סתם טרטור. ה' לא משחק בנו. הוא בונה את העולם בשיתוף שלנו, כמו אמא טובה שלא מכינה את העוגה לבד אלא משתפת את הילדים. זהו חסד עבורנו. אך איך משתתפים? מי שקשה לו, הוא מרגיש הסתר פנים, ובכל זאת הוא מתאמץ לעבוד את ה' – הוא שותף בתיקון העולם. אנו רואים במציאות שדווקא אנשים שעברו דרך לא קלה בחייהם – מגיעים לרגישות מיוחדת ולמדרגות גבוהות.
נושא הידיעה והבחירה הוא קשה, ובכל זאת ננסה להביא משל כדי להתקרב להבנה: הסתכלתי דרך החלון וראיתי מכונית. לא בגלל שהסתכלתי הייתה שם מכונית, אלא בגלל שהמכונית הייתה אני ראיתי אותה. ובנמשל: בגלל שאנחנו בחרנו כפי שבחרנו, ה' ראה את מעשינו עוד לפני שהם התהוו (יש לו כמין חלון לתוך הזמן). לא בגלל שהוא יודע, אנחנו בחרנו כפי שבחרנו (מכל מקום אני מצרפת לך תשובה יותר ארוכה בעניין להרחבה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2310).
תמשיכי לשאול, ותרגישי עם זה טוב!
להתראות
טל, חברים מקשיבים.