למה ה'

שלום יונתן, תודה לך על השאלה! זה באמת עושה טוב על הלב וגם מחזק לקרוא 'אני מבין ומרגיש שזה נותן לנו עונג'.

ולעניין: אני חושב שאתה בעצמך כתבת את התשובה, במילים: 'להבדיל כמובן'. כמובן, הקב"ה אינו מצווה אותנו לקדש את שמו בשבילו, אלא [בשבילנו] – כדי להיטיב לנו בכך שנידבק בו. כיון שהקב"ה אינו שייך למסגרות כלשהן ובכלל זה אינו כפוף לתאוות של כבוד חלילה, לא שייך למדוד אותו לפי הנפש האנושית. במידה מסויימת אפשר לדמות זאת לאבא שמבקש מהבן שלו לכבד אותו – והמטרה שלו בכלל בכלל לא בשבילו, אלא כדי שהוא יהיה ילד טוב ובעל מידות טובות.

חשבתי גם בעקבות שאלתך, שמעניין באמת לשים לב שלא כתוב בפירוש בתורה שעלינו לברך! בגמרא כתוב שחיוב הברכות נלמד מסברא – הכרת הטוב פשוטה! פעם הדבר היה טבעי לכולם ולא היה צריך בכלל למסד את החובה הזו, אבל כדי לרומם את כולם אל הטבעיות הזו, תקנו חכמים את הברכות הקבועות והמסודרות.
אני חושב שהסיבה שלא מספיק לברך נגיד פעם ביום, אלא על כל אכילה ואכילה – היא שהקשר אל ה' אינו 'עוד משהו בחיים' אלא חכמים עוזרים לנו להפנים שה' מחייה אותנו ונותן לנו כוח לנשום כל רגע ורגע. מי שיכוון בכל ברכה וברכה יזכור תמיד את הקב"ה וכך כל מעשיו יהיו מכוונים אליו. חכמים עוזרים לנו בעצם, על ידי התקנות המחייבות, להתחבר אל הטבע האמיתי שלנו.
כך גם בתפילה, מהתורה החיוב הוא מאוד כללי 'לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם'. חכמים תרגמו פסוק זה למציאות – להתפלל שלש פעמים ביום.
יבוא יום והעולם יחזור לטבעיותו, יתקיים בו "שויתי ה' לנגדי תמיד" ולא יהיה צורך בתקנות לשם כך.
אני מקווה שהכיוון הובן, בכל מקרה אשמח תמיד להמשך
ראה עוד קישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=31886

יעקב, חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il