שלום רב לכם,
1.מה הכוונה ל"בת קול" שמוזכרת בגמרא המון פעמים? הכוונה למשהו רוחני, נבואי? ואיך חז"ל קלטו את זה? או שזה משל, אבל למה?
2.אם לחז"ל היה כוח לעשות כל מיני מעשים על טבעים בעזרת השם המפורש של ה' וכו' אז מדוע הם לא מנעו מהרומאים להחריב את בית המקדש?
שלום וברכה,
לפי הבנתי – בת קול היא מציאות רוחנית, שמי שברמה רוחנית מתאימה קולט אותה. לא מדובר על מדרגה של נבואה, אלא על מדרגה פחותה ממנה. כדי לדעת איך בדיוק חז"ל קלטו אותה, אנחנו צריכים להיות בדרגה שלהם… ואני לפחות לא. על כל פנים
חז"ל לא היו כל יכולים. יש דברים מסוימים שהם היו יכולים לעשות החורגים ממסגרת הטבע אבל גם לכך היו גבולות, ואם תשאל אותי מהם בדיוק אשיב לך שאיני יודע, כמו שכתבתי בפסקה הקודמת.
אבל נראה לי שאין צורך להגיע לכך, גם אם לחז"ל היתה אפשרות לעשות נס ולמנוע את החורבן לא נראה לי שהם היו עושים זאת, כשם שה' לא עשה זאת למרות שודאי היתה לו אפשרות לכך. לחורבן היתה מטרה, לא היתה כל תועלת בהשראת השכינה על עם שדבק בטומאה. הגמרא אומרת שבית המקדש נחרב הרבה לפני תשעה באב, כאשר עם ישראל לא היו ראויים לו בגלל מעשיהם הרעים. ולכל עונש יש מטרה פנימית של תיקון, אם חז"ל היו מונעים את החורבן זה היה כמו אדם שמתעקש לא ללכת לרופא שינים למרות שהחור בשן הולך ומעמיק.
ברור שחז"ל היו צריכים לעשות הכל בדרכי הטבע כדי למנוע את החורבן, ומן הסתם גם עשו. אבל כאשר בדרכי הטבע אין מוצא, סימן שהגזירה נגזרה משמים ואין אפשרות לשנותה, אלא לדעת שהיא באה לטובת עם ישראל, עם כל הכאב.
בתפילה לבניין בית המקדש במהרה בימינו
יעקב,
Yaakov36@gmail.com