שלום וברכה,
מדוע לא כולם זוכים לחזור בתשובה ,אם זה היעוד של כולנו בעולם ?
או יותר נכון , למה אני זכיתי או השם זיכה אותי כן לפתוח את העיניים ולבחור בדרך השם והרבה לא ?
למה הכל לא יכול להיות הרבה יותר פשוט ?
שלום וברכה.
בשאלתך עצמה טמונה התשובה שאת מחפשת. את כותבת "למה ה' זיכה אותי… [לבחור] בדרך ה'." תשובה היא דבר התלוי בבבחירתו של האדם, אילו הדבר הזה היה נכפה עלינו מבחוץ מה ערך היה לתשובה? התשובה היא מצווה הלכות תשובה לרמב"ם: מצוות עשה אחת והוא שישוב החוטא מחטאו… והמצוות כל ענינן שהן בבחירה חופשית של האדם, יש לו האפשרות לחזור בתשובה וזה תלוי בבחירתו אם יממש את האפשרות או ידחה אותה. נכון הוא שלפעמים הקב"ה מזכה את האדם בהתעוררות רוחנית שמובילה אותו לבחור בתשובה- אם ע"י ארוע שארע לו, חיובי או, חלילה שלילי, או תובנות שמתעוררות בו- אבל אילו בד"כ תוצאות של בחירות אחרות שהאדם עשה, אפילו לא במודע נניח אדם שעושה חסד ובוחר מפעם לפעם בין אגואיסטיות וחסד, הדבר הזה מרומם אותו ואז נחשף בפניו מעגל בחירה רחב יותר וכן הלאה והלאה עד שהוא נחשף לשאלה המהותית של מציאות ה' – וקיום מצוות לשם שמים ותהליך התשובה הופך למודע ובחירי. כמובן שכאן הדברים הם על קצה המזלג – קשה להאריך במסגרת הזו.
אם את מעונינת להבין נושא זה יותר לעומק נסי ללמוד את הספר "אורות התשובה" עם ההסבר של הרב יעקב פילבר ואולי הדברים יתבהרו יותר.
מה שחשוב יותר הוא מה [אנחנו] יכולים לעשות כדי לקרב יותר את התעוררות תהליך התשובה בזולתינו? (לא, אנני מתכוונת להרצאות, סמינריונים, חוגי בית ושאר מעשי "קירוב" – כוונתי לעשות בנו, בעצמינו!)
כל ישראל ערבים זה בזה – והמשמעות המיידית של זה היא שמעשה שלי ב-ד' אמותי – משפיע על יהודי בקצה השני של העולם (מן חוק כלים שלובים רוחני נשמתי, סמוי) הרמב"ם (בהלכות תשובה, פרק ג', הלכה ד' ) – אומר שכל אדם צריך לראות עצמו כבינוני – ואת העולם כולו כבינוני – וכל פעולה שיעשה תכריע את הכף לכאן או לכאן, לא רק לעצמו, אלא לעולם כולו – כיון שהוא חלק ממנו – וכל מעשי העולם כאחד שקולים – אז מעשה [אחד] יכול להכריע. עם תודעה צמידית כזו – כשאנחנו מתפללים, לומדים, עושים מצוה או נמנעים ממעשה שגוי ובלתי ראוי – אנו עושים זאת לא רק לעצמינו – אלא לכל כלל ישראל והאנושות. ומתוך כך מרוממים את המציאות כולה – וכשזו מתרוממת ממילא עוד אנשים מגיעים לדרגא של תשובה [מודעת].
הגר"א נהג לומר שכשאדם שוכח להניח תפילין בוילנא – יהודי בצרפת מחלל שבת – כיצד? מה הקשר? הרי הם לא יודעים בכלל זה על זה? אלא שכשיהודי אחד פחות מניח תפילין – רמת התגלות ה' בעולם ע"י ישראל פוחתת – וממילא יש פחות קודש – ואז מתאפשרת מחשבה של חילול שבת במקום אחר. וכמובן שזה עובד כך גם לחיוב.
אז בשורה האחרונה – אם אנחנו רוצים שעוד אנשים יזכו לחזור בתשובה כלשונך – זה תלוי בנו – ככל שאנחנו נעמול יותר בעצמינו – נפתח יותר פתח לקדושה במציאות כדברי הרב קוק המפורסמים:
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה
אלא מוסיפים צדק [בעצמם]" (ערפילי טוהר).
בהצלחה, ברכה.
