שלום אני בת 19 עוד חודש וחברה שלי שהיא חילוניה לא מצליחה להבין למה כל כך חשוב לנו להיתחתן בגיל כל כך צעיר,למה אנחנו לא יכולים לצאת סתם, להכיר עולם (היא טוענת שאנחנו ילדים ואיך אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו בגיל כל כך קטן). אשמח לקבל תשובה. שבוע טוב!
שלום וברכה. שמחתי מאד בשבילך שהקב"ה זימן לך סיטואציה המאפשרת לך להרבות את תורתו בעם ישראל ולקרב אנשים רחוקים מהדת ולפתוח להם איזשהו פתח להבנת פן מסוים בעולם הדתי. אני חושבת שיש גם מעלה עצומה בשאלות אלו בבחינת "דע מה שתשיב לעצמך"- ההזדמנות לחשוב על דברים שאולי סתם כך בשיגרת היומיום לא היינו מקדישים להם מחשבה.
נראה לי שלתשובה לשאלתך אפשר להתייחס לשני מישורים.
[המישור הראשון הוא לגבי שאלת ההנאה בחיים]. למה באמת שלא ניקח כמה שנים- ננוח, נבלה, נראה עולם, כמה שנים של סתלבט ומנוחה ואחר כך… נעבוד, נתחתן וכו'?
היהדות אינה נגד הנאות, יש להן מקום – אבל השאלה היא מה עיקר ומה טפל. כתוב בספר קהלת "אדם לעמל יולד". מטרת בריאתו של האדם היא לקדם את העולם, לתקן אותו ולרומם אותו למדרגות גבוהות יותר. אנחנו משתדלים למצוא [תכלית] לכל דבר שאנחנו עושים. החשיבות של זה היא לא רק חשיבות דתית. יש ספר ידוע שכתב ויקטור פרנקל ונקרא "האדם מחפש משמעות". אמנם הכותב שלו היה יהודי אבל הוא לא כתב את הספר מתוך נקודת מבט דתית, אלא הוא מדבר על כך שלכל אחד יש צורך לעשות דברים לשם מטרה מסויימת למצוא איזושהי משמעות וערך בחיים. אחרת- בשביל מה הוא נברא בעולם? לצערינו, המציאות הרווחת היום בעולם היא לא תמיד כזו. זה חלק מהתפיסה ש"אני" נמצא במרכז, אני הכי חשוב- הערכים העליונים ביותר היום קשורים למימוש עצמי, ולא חלילה שאני מזלזלת בהם אבל חלק מהמחשבה ש"אני" הכי חשוב/ה גורמת לאנשים לפתח [תרבות שלמה] של הנאות, בילויים, "תרבות הפנאי"- זה הסתכלות רק על עצמי על מה אני מרויח, מה התועלת שנגרמת לי, וזה בא על חשבון החשיבה מה העולם צריך.
[יהיה מי שיגיד: "טוב, למה אתם כאלה כבדים?] כל אחד צריך מנוחה לפעמים? מה, אדם צריך כל היום לעבוד? אסור לו לחשוב על עצמו? אז התשובה היא שכמובן שאין שום בעיה עם הצורך של האדם לנוח. מותר לאדם והוא אפילו חייב לעצור כשהוא צריך ולמצוא את הדרכים שלו לנוח, להירגע. ובתנאי שיש תכלית למנוחה הזאת. זה לא אומר שכל רגע שהוא ישן, קורא, מטייל, נח בכל דרך אחרת הוא צריך לכוון שהמנוחה תהיה לשם שמים או לחשוב כל הזמן מה המטרה. אדם צריך לזרום בטבעיות. מדובר על תפיסה, על גישה בחיים שאין למנוחה שום ערך בפני עצמו אלא רק כמסייע לאדם, ככלי שעוזר לו להיות מסוגל לחיות חיים משמעותיים. הגישה הזו כל כך טבועה באדם עד שהוא לא צריך לחשוב עליה כל הזמן. (גם למימוש עצמי יש מקום בחייו של האדם אבל בוודאי שזה לא כערך עליון, ולא כאן המקום להרחיב). יתר על כן, להנאה כשהיא בפרופורציה הנכונה יש מקום כחלק מהשמחה הטבעית בעולם שה' ברא, כאשר כשנהנים יודעים לומר תודה, וכאשר זה לא העיקר, לא 'המנה העיקרית', אלא זו 'תוספת'.
מעבר לכך נאמר: "הבטלה מביאה לידי שעמום והשיעמום מביא לידי חטא." וזה ידוע שכשאדם לא עושה דברים משמעותיים בחייו הוא עלול לנתב את הכוחות שלו לכיוונים שליליים, במקום להשקיע אותם בדברים החשובים באמת. בקיצור: כיוון שהמנוחה אינה העיקר החיים, אנחנו לא מוצאים לנכון לבזבז שנים מחיינו עליהם. ויחד עם זאת, כל אחד ימצא לעצמו את כמות הזמן שהוא צריך כדי לנוח.
[המישור השני בו נוגעת שאלתך הוא ערך הנישואים]. ביהדות אנחנו מאמינים ש "אי אפשר לאיש בלא אישה ואי אפשר לאשה בלא איש (המשך המשפט הוא אי אפשר לשניהם בלי שכינה)" הנישואים הם רצון וצורך כל כך חזק שטבוע באדם- על מנת ליצור את החיבור ולהגיע מתוכו למדרגות שלבד הוא לא היה מסוגל להגיע אליהם. אנחנו שואפים לשלמות ואי אפשר להגיע אליה בלי ליצור את החיבור בזמן המתאים עם בן המין השני.
ומעבר לכך אנחנו רוצים לפתח את העולם, חלק מהפיתוח שלו הוא ע"י הקמת משפחה וזאת גם סיבה שבגללה מתחתנים. המהר"ל מדבר על כך בספרו "באר הגולה" ומזכיר את 2 הסיבות האלה ליצירת קשר נישואין- פריה ורביה וכן השלמת האדם ועוד רבים רבים עמדו על החשיבות שבכך. ולכן, אנחנו כל כך רוצים להתחתן- אנחנו באמת מאמינים שבקשר הנוצר מתוך הנישואים בין איש ואשה נמצא הטוב האמיתי, האושר האמיתי. ואם כך הם פני הדברים- למה לרצות לדחות את יצירת הקשר הזה? חברתך שאלה למה אנחנו לא יוצאים סתם- אז מעבר לבעיות ההלכתיות שקשרים כאלו טומנים בחובם אנחנו פשוט מאמינים שהשלומות יכולה להיווצר רק מתוך נישואים וכל קשר אחר לא יכול להגיע לעומק של קשר הנוצר מברית נישואים.
ופה המקום להעיר הערה חשובה המתקשרת לדברי חברתך שאנשים בגיל 20-19 הם ילדים קטנים שלא יודעים מה הם רוצים מהחיים שלהם. אין שום כלל שאומר שצריך להתחתן בגיל 20- 19. מן הסתם שיש אנשים בגיל הזה שהם באמת קטנים ולא גיבשו לעצמם כיוון כללי בחיים. מתי הגיל להתחתן? התשובה היא כל כך אינדיווידואלית ומשתנה מאדם לאדם. כל אחד ואחת צריכים להיות אמיתיים וכנים עם עצמם ולפנות ליצירת קשר זה רק בגיל שמתאים להם, עם כל הקושי שיש בכך, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להשתחרר מלחצים חברתיים ולעשות מה שטוב לנו בעניין זה. ושוב מתוך כנות- לא למהר ליצור קשר רק כי כולם כבר התחתנו ומאידך לא לדחות ולדחות את יצירת הקשר ללא סיבה כשמרגישים מוכנים לכך. (ושוב, לא כאן המקום להרחיב מהי אותה מוכנות הנצרכת ליצירת קשר בין איש לאשה. אם את רוצה, את מוזמנת לעיין בתשובות שמופיעות באתר בנושא). נראה לי שממילא כשמאמינים ויודעים את החשיבות הרבה בנישואים ואת הערך הנפלא שלהם משקיעים מחשבה בבניה אישית ולא מתחמקים מכך וזו אולי הסיבה שבחורים ובחורות בגילאי ה- 20 כבר מסוגלים לדעת מה הם רוצים מעצמם, בכיוון כללי, דבר שאולי חברה לא דתיים לא יכולים ולא רוצים לעשות בגיל זה. (הדברים נאמרים בהכללה- ברור שיש אנשים לא דתיים שחושבים על דברים אלו בגיל צעיר ומנגד, יש גם אנשים דתיים שבוחרים לא לעשות זאת.)
מקווה שהדברים מועילים. כמובן שאפשר להרחיב בהם עוד הרבה.
את מוזמנת להמשיך ולשאול מתי שאת רוצה.
שבוע טוב,
ברוריה.
על ענייני חתונה בכלל ראי:
זה לא מפחיד להתחתן? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=44785
איך בוחרים בן זוג? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43530
איך יודעים אם הגיע הזמן להתחתן? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43529
חושש להתחתן – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45190
האם להתחתן איתו (הרב שמואל אליהו)
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=35288
