שלום.
אני כותבת ת'שאלה הזאת בעקבות שאלה שנשאלה באתר על "איך מתגברים על הכעס" והתשובה היתה ש"כל אדם שמכעיס אותך הוא בעצם שליח של ה'".
אני קצת לא מבינה את התשובה הזאת. זה הרי כמו הסיפור של מצרים, שלמה כל כך החמירו עם המצרים והם היו רק שליחים של ה'? אלא שיש את הבחירה הפרטית, וכל פרט צריך להחליט מה הוא עושה עם עצמו. ככה גם בנאדם שעושה מעשה שמאוד מכעיס אותך- נגיד שהוא שליח של ה'. אבל אחרי הכל-אף אחד לא כפה עליו לעשות ת'מעשה הספציפי הזה, הוא יכל לבחור אם לעשות אותו או לא.
אז איך אפשר לא לכעוס עליו בטענה ש"הוא שליח של ה'" כשהוא עצמובחר לעשות את המעשה ה'רע' הזה?
תודה.
שלום וברכה.
את צודקת בשאלתך. אנחנו לא מצדיקים אדם שמכעיס אותנו בגלל שהוא שליח של ה´. הוא עושה עבירה ויקבל עליה את עונשו משמים, בדיוק כפי שקיבלו המצרים את מכתם. עלינו לבקר את המעשה שהוא עשה. ומכל מקום, אנו צריכים להפריד בין מה שהוא עשה ומה שמגיע לו לבין מה שקורה בנפש שלנו. האם בגלל שהוא עשה דבר לא טוב אנחנו צריכים לאבד שליטה? כבר אמר רבי יהודה הלוי בספר "הכוזרי" שהחסיד, כלומר עובד ה´ באמת, הוא מי שמצליח למשול ולשלוט בכל כוחותיו, כאילו הוא מנהל מדינה ואחראי על כל המערכות. אנו שואפים להצליח לשלוט בכל תחושה ומעשה שאנו עושים ולכוונה לעבודת ה´. לכן, גם במקרה הזה, אנחנו צריכים לדאוג ששום דבר לא יגרום לנו "לצאת מהכלים".
גם היצר הרע הוא שליח של ה´ אפילו שהוא רע. הוא יקבל את עונשו, אבל מבחינתנו אנחנו צריכים להתייחס אליו כמבחן משמים אם אנחנו מסוגלים להתגבר עליו. הקדוש ברוך הוא רוצה לפתח בנו כוחות חזקים ולכן שולח לנו כל מיני קשיים שההתמודדות שלנו איתם תגביר את כוחנו. אנחנו יכולים ליפול ויכולים להתחזק. האם אנחנו צריכים לכעוס על יצר הרע? יש להבחין בין שני סוגי כעסים. אם זהו כעס כזה שעוזר לנו ללחום ביצר הרע – זה טוב, אבל אם הכעס הזה מוציא אותנו מדעתנו – פגענו בעצמנו.
חשוב לדעת שאנחנו מדברים על מדרגה גבוהה שאנו שואפים אליה, והלואי שנצליח באמת לשלוט תמיד בכוחותינו. וגם אם לפעמים לא נצליח, נדע לקום ולהמשיך להתמודד.
בברכה,
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com
