שלום! אני שואלת בקשר לחברה שלי, שמשקרת באופן קבוע בהרבה מצבים שלא נוח לה לומר את האמת ע"מ שלא לפגוע/ כי היא מרגישה אי נוחות והייתי רוצה להבין (בשביל לעזור לה) מה כ"כ גרוע בלשקר, ולמה אמירת אמת חשובה כ"כ. (אני מרגישה שזה לא נכון מה שהיא עושה, אבל אולי בעצם אין לזה כ"כ חשיבות וזה בסדר גמור?) אודה לך על תשובתך, טל.
שלום טל!
בנשמתינו מרגישים הכי חזק והכי נכון (כמובן אם נותנים מקום ל'רגשות' הנשמה) את האמת—את מה שנכון ואם ההרגשה היא שהשקר הוא לא טוב- כנראה שאכן זה כך. מדוע?
חשבי מה היה קורה לו כל העולם היה משקר: היה נוצר מצב בו אי אפשר לסמוך על אף אחד, אי אפשר להאמין לאף אחד ולכן גם אי אפשר ליצור שום קשר אמיתי בין אדם לאדם.
האמת מאפשרת יצירת אימון- אפשרות שסומכים אחד על השני שמאמינים אחד בשני ולכן גם יודעים שהוא ינהג בצורה בה אנו מצפים ממנו לנהוג.
אם כן, השקר פסול כי הוא לא מאפשר כלל יחסים תקינים בין בני אדם- חבירות והוא גם לא משתלם כי אדם שמרגיש שמשקרים לו, לא מוכן לקחת יותר סיכון ולא יאמין עוד לאדם ששיקר לו- גם כשאותו אדם לא ישקר- אלא יאמר אמת.
והעיקר, אנחנו רוצים לדבוק בקדוש ברוך הוא שנותן לנו את כל כוחות החיים, והקב"ה – חותמו אמת.
ומותר לשנות מפני השלום- כפי שה' שינה לאברהם ואמר "ואנכי זקנתי" במקום "ואדני זקן"- שאמרה שרה. השינוי כל מטרתו איננה עיוות האמת הוצאת שקר אלא מטרתה לא לפגוע, לא לסכסך לשוא וכ'. ולכן גם אם אותה חברה משקרת כדי לא לפגוע לפעמים יש לזה מקום.
מקווה שעניתי לפחות חלקית,
יעל, חברים מקשיבים.
