למה להשקיע בגשמיות?

שלום לך,
השאלה שלך לא מוזרה, זו שאלה שנראית לי טבעית ביותר לכל אדם שחושב…
גם אני אצטרף לשאלתך, "למה בחיים צריך להתעסק בעיקר בגשמיות?" – מי בכלל אמר שכן?
ההיפך הוא, צריך בעיקר להתעסק ברוחניות, בבניה ועיצוב של הנשמה, צריך כאן, בעולם הזה להשקיע, כיוון שכך אנו מתכוננים לעולם הבא.
אבל אם ככה נשאל שאלה:
אז למה בכלל אנחנו נמצאים כאן? למה הקב"ה לא שם אותנו מיד בעולם הבא?
מספרים על הגר"א שכאשר הוא עמד למות ונשארו לו רגעים ספורים לחיות, הוא בכה. התפלאו הסובבים, הרי עכשיו הגר"א יגיע לעולם שכולו טוב, בלי מגבלות הגוף והחומר!
אז כנראה שלעולם הזה יש תפקיד חשוב… אחרת, הקב"ה לא היה שם אותנו בו סתם.
באופן כללי, תפקיד העולם הזה הוא לעבוד את ה' מתוך בחירה חופשית – מה שאין בעולם המלאכים* ובנוסף לכך, לגלות את אור ה' בכל פינה. לחבר את הכל אל הקודש, כמו בבית המקדש – ששם היתה הרמוניה מופלאה בין החומר לבין הקדושה. יופי ושירה המחוברים אל קודש הקודשים "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". העניין הזה קיים בעיקר בארץ ישראל, ופחות בחוץ לארץ.
ראי עוד על תפקיד העולם הזה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32982
המוות – טוב או רע? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32451

כדי שנוכל לממש את התפקיד של העולם הזה, אנו צריכים לדאוג לגשמיות על מנת שנוכל להתקיים בעולם הזה כפי הצורך, כלומר: עד שנסיים את פרק הזמן שהוקצב לנו, או שאנו צריכים לו לפי מה שמחליט הקב"ה כמובן. אז צריך לאכול, כדי לדאוג לגוף, וצריך להתפרנס, כדי שיהיה במה לשלם עבור האוכל – וכל זה האדם צריך לעשות במידה שתאפשר לו קיום.
מעבר לכך, לרדוף אחר העושר, אחר חיים של חומריות ומותרות – זה מיותר לגמרי ומפספס את המטרה, הרי כמו שאמרת, אדם לא לוקח איתו שום דבר לקבר – לא את המכונית היקרה, לא את הווילה, לא תכשיטים ובטח לא את הכסף – שום דבר מאלה לא מועיל לו אח"כ, בעולם הבא, רק מעשיו עומדים לו, מה גם שנאמר "מרבה נכסים, מרבה דאגות" זה ודאי לא משרת את המטרה לשמה באנו לעולם!
גם הלימודים הם לא מטרה הם אמצעי, באמצעותם ניתן להשיג עבודה שהיא מועילה לפרנסה כשהמטרה היא [קיום] – לרכוש מזונות עבור האדם ועבור משפחתו. דווקא השבת קראתי ב"פלא יועץ" שהאדם לא צריך להתאמץ כל כך לעבוד שעות נוספות וכו' על מנת להרוויח יותר שהרי מזונותיו של האדם קצובים לו מראשית השנה ועד אחריתה – מראש השנה ועד ראש השנה הבא. אך ודאי [שחייב כל אדם לעשות השתדלות] לקיים את עצמו [די צורכו] כי "קרוב ה' לכל קוראיו -לכל אשר יקראוהו באמת" (תהילים קמ"ה) –כלומר: הקב"ה עוזר לכל אדם אבל לכל מי שקורא לעזרה באמת והכוונה – לכל מי שעוזר לעצמו, אדם לא יכול לבקש מהקב"ה עזרה אם הוא לא עושה השתדלות לעזור לעצמו… לכן אנו צריכים להשתדל שתהיה פרנסה ולהשתדל לשמור על בריאותינו, על גופנו שבאמצעותו מתאפשר הקיום שלנו בעולם הזה.
מכאן עולה שאלה– האם לא היה יותר פשוט להתחיל ישר בעולם הבא? האם אנחנו נמצאים כאן רק כדי להתקיים?
על כך ראי קישור: למה להתאמץ לחיות? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32982

את שאלת שאלה נוספת, למה להתאמץ לא להיפגע בתאונת דרכים, הרי ממילא נקבע משמים אם אדם ימות או לא. התשובה היא פשוטה, יש לנו בחירה חופשית, ואם אדם הכניס את עצמו לסיכון ומת הרי הוא האחראי הבלעדי. זה נכון שלפעמים אדם מת כי הגיע זמנו לעבור לעולם הבא, אבל זה לא אומר שלאדם כבר אין שליטה על כך! העיקרון הזה נכון לגבי כל דבר. כמו שחייב אדם להשתדל במזונותיו ובפרנסת ביתו כן הוא חייב להשתדל לשמור על הגוף ועל החיים שהעניק לו בורא עולם שכן זה איסור חמור לאבד את חייו בגלל התרשלות, וכמו שאמרת כך צווינו: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – שאין לאדם רשות לעשות בגוף שניתן לו מבורא עולם ככל העולה על רוחו, הוא חייב לשמור עליו, ועוד אין לאדם רשות לקפח ח"ו חייו משום סיבה שהיא –גם לא באופן עקיף…
לכן אנו צריכים להיזהר לשמור על גופנו, לחגור חגורת בטיחות ולנהוג בזהירות (שזה אומר בין היתר לא לשתות אלכוהול) ולסכן אולי לא רק את עצמנו אלא גם את האחרים.
נקודה נוספת השייכת לעניין היא שמותר לנו גם ליהנות! אמנם, זה בהחלט לא המרכז של החיים בעולם הזה. ההנאות החומריות שבעולם ניתנו לנו גם כדי שנהנה מהם מדי פעם, אך שלא יהפכו להיות העיקר ואז אולי נשכח לשם מה באנו לכאן… ראי על קישור מפורט יותר:

האם מותר ליהנות ביהדות?
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42059

ישר כח על שאלתך,
אבישג.