למה צריך להתחתן?
שלום לך.
השאלה למה כוונתך בשאלה זו: למה להתחתן בכלל? או- למה למסד את הקשר ולא להישאר חברים בלבד? אנסה להתייחס לשתי האפשרויות הללו בע"ה.
זו שאלה גדולה מאוד, ליתר דיוק- תשובתה גדולה מאוד, נושא הנישואין והבית היהודי נידונו רבות ביהדות, בחז"ל, ובעולם בכלל… כדאי לעיין בספרים שכתבתי בסוף התשובה, כי לא אוכל לסקור כאן את כל מה שנכתב ונאמר על כך, רק נקודות:
זה רצון הבורא יתברך! ובחסדיו הרבים, נטע זאת בטבע שלנו, את הרצון להתחתן, כך שזו לא מצווה ה"באה אלינו מחוץ לנו".
כשהקב"ה ברא את האדם, בראו "צמוד" לאישה, בגב אחד משותף, מה שאומר- שלא יכלו לראות זה את זה. כשנבראה האישה- חוה- זה נעשה ע"י נסירה, חיתוך והפרדה שלה מן האדם. כעת- יכלה לענוד מולו ולראותו פנים מול פנים. לזה קוראים "סוד הנסירה". ומאז ועד היום- בכל הדורות- קיימת משיכה נשמתית, נפשית וגופנית בין האיש והאישה- רצון להתאחד שוב, שהרי היו מחוברים בהתחלה…
מעבר לרצון ה"טכני" להתחבר, לא להיות לבד, יש כאן דבר עמוק יותר- כשמחוברים- לא רואים זה את זה, כל אחד רואה רק את עצמו, אין על מה לעבוד, הכל סטאטי, עומד במקום ולא מתקדם, אפילו שזו מציאות עליונה ואידיאלית כביכול, כמו מלאכי השרת, אולם רצון ד' הוא שהאיש והאישה יעמלו ויחפשו זה את זה, ויעבדו קשה על-מנת להתחבר בקשר נצחי וחזק. יראו זה את זה וילמדו זה מזה, ייטיבו זה לזה, ילמדו להתאים את עצמם לזולתם (ע"י רגישות והתחשבות ולא ע"י טשטוש האישיות העצמית, שבכך לא מרוויחים כלום! החוכמה היא השלמות- כל אחד נותן את עצמו, עם ייחודו האישי- לקשר ויחד נוצר דבר שלישי נפלא, וזהו- בית, משפחה). ולהשלים זה את זה. ולכן- טבע האיש והאישה הוא להימשך זה לזו וזו לזה, ולא רק להימשך, אלא לחפש את האדם הנכון להימשך אליו ולבנות איתו בית- יצירה חדשה.
ולכן בגיל המתאים, בו קיימים שני העניינים הנ"ל- (ולא רק אחד- המשיכה! אין היתר ל"חברות" שלא למטרת חתונה) גם המשיכה וגם הרצון והיכולת (מבחינת בשלות נפשית) לבנות בית ולהקים משפחה- מרגישים רצון חזק מאוד למצוא אדם מתאים.
כמו כן, בגיל הזה מתגבשת תפיסת העולם, ביחס לתורה, חינוך ילדים, הנהגות בבית, ויש רצון חזק לבית משלנו, עם אדם ששאיפותיו דומות לשלנו, בית עם צביון כפי שאנו חושבים שצריך להיות וכפי שאנו שואפים שיהיה בעולם, והדרך להפצת הצביון הזה בעולם היא ע"י הנחלתו לילדינו, הדור הבא, שינחיל זאת אך לילדיו הוא, עד סוף כל הדורות, וכך יש רצף, המשכיות לאמונה שלנו, לתורה שלנו, ליהדות.
אדם עמל כל ימיו כדי לתקן את מידותיו, והדרך הטובה והיפה ביותר היא בקשר עמוק ארוך טווח עם אדם אחר. כל קשר בין אנשים, וקשר של נישואים בעיקר- דורש משני הצדדים התחשבות ורגישות, יכולת לתת ולקבל, לדאוג, להעריך ולאהוב. להשקיע בקשר, ללמוד זה מזה. ויש בכך השלמה הדדית, לימוד מן המידות, שכן- אם אישה קמצנית ובעלה- פזרן, הם יכולים ביחד להגיע אל מידת האמצע, כי הם מושפעים זה מזה מצד אחד, אך כל אחד שומר על ייחודו מצד שני, כך שהקשר תורם לשניהם ומסייע להם להגיע לשלמות המידות- "דרך האמצע" (רמב"ן, הלכות דעות), האישה תתחיל להיות קצת פחות קמצנית והבעל- יקמץ יותר וכל יגיעו למידת האמצע בתחום הזה.
כמובן שגם יש לאדם צורך בנפש קרובה אליו, שתהיה קשובה לעולמו, לרגשותיו ומחשבותיו, למצוקותיו ולשמחותיו, ובנישואים הוא מוצא את מבוקשו, עם אשתו.
הדברים כתובים בסדר הזה: רצון ד', תיקון המידות וצורך נפשי = מן הסיבה האידיאלית לסיבה הארצית יותר. אמנם הסיבה הארצית מובנת יותר, מורגשת יותר, אולם חשבתי, לעניות דעתי להתחיל מן הסיבה של רצון ד', בגלל חשיבותה, גישה של חיפוש האידיאל, ה"לכתחילה" של כל דבר, ולא רק מה הצורך של האדם, אבל זה משלים- בגלל האידיאל- ד' נטע באדם את הצורך הנפשי, הרצון להתחתן, שיש לרוממו לא רק למצוא שותף, "חבר מקשיב", אלא יחד לבנות בית לשכינה, להמשכת התורה.
זה גם מסביר מדוע להתחתן, ולא "להישאר חברים". קשר אהבה בין איש לאישה לא נועד להיות לצורך הנאה רגשית חולפת, אלא לנצח, בעומק, בכל רובדי החיים. כדי לבנות יחד משפחה בעלת צביון משלה- צריך לגור ביחד ולהביא ילדים לעולם ביחד, וכמובן עפ"י התורה- רק במסגרת של נישואין זה שייך. האהבה האמיתית באה עם מוכנות להתחייב זה לזה.
קישורים נוספים בהם עסקו בנושא הזה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=31550
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=34551
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=45446
ספרים מומלצים
"פרקי אהבה בין איש לאשתו" (יש שני כרכים) / הרב שלמה אבינר שליט"א
"פניני הלכה", חלק ב' / הרב אליעזר מלמד שליט"א
"ואהבת לרעייתך כמוך" / הרב שלמה אבינר שליט"א
"נישואין- מימוש עצמי, בניין משפחתי" – מדריך לאישה / הרבנית דבורה ארציאל תליט"א
"בקרוב אצלך"- החלק בו נמצאים המאמרים / יהודית גורפיין
"שלושה שותפים" / יצחק ומאירה ב"ר
בהצלחה ובסייעתא דשמיא!!
עדי, חברים מקשיבים.