למה לעשות שרות לאומי?

שאלה מצויינת.
בואי נאמר שהרבה יותר קל ללכת על עיוור כמו עדר, לעשות את מה שכולם עושות ולעוף על העתיד שלך בטייס אוטומטי, מאשר לעצור רגע ולשאול את השאלה הכל כך פשוטה אבל למה?
השאלה הזאת של אם בכלל צריך לעשות שירות ולמה, היא שאלה שאפשר לשאול על כל דבר בחיים שלך שתלכי לעשות מהרגע שתגמרי 12 שנות לימוד ותיפרדי לשלום מהביצפר.
כאילו עד עכשיו המשכת מכוח האנרציה, שנה אחרי שנה בדרך לתעודת בגרות הנכספת (ואם תגמרי לקרוא עד הסוף תוכלי להסביר לעצמך קצת יותר למה את צריכה אותה בכלל).
ואוטוטו, חוקי המשחק משתנים, את זאת שמחליטה לאן ואיפה את מכווננת ת´חיים שלך.
אבל רגע לפני שזה קורה, כדאי לך לברר עם עצמך נקודה חשובה, מה הולך להיות הכיוון הכללי שלך בחיים? מה העיקרון שהולך להנחות אותך מעכשיו ועד 120?
לא שעד עכשיו הוא לא היה בלקסיקון וזאת הייתה אחת הסיבות אם לא ה- שחרשת לתעודת בגרות שלך,
אלא שמעכשיו הוא הולך לתפוס מקום הרבה יותר משמעותי בחיים שלך.
ואחרי ההקדמה בואי נגיע כבר לעיקר – שאלת מיליון הדולר של למה את עושה את מה שאת עושה?
סתם? כי כולם עושים את זה? בשביל שיגידו איזה שפיצית שאת?
או שאת הולכת לעשות מה שאת הולכת לעשות כי עם ישראל גם נכנס לשיקולים שלך?
כי המטרה שלך זאת להיות שליחה טובה של ריבונו של עולם בעולמו?
ואם נעשה זום אין לכיוון השירות לאומי: תבדקי עם עצמך אם השנה הזאת הולכת לכוונן אותך לכיוון הזה.
אם את הולכת להטביע בעצמך חותם של שנת נתינה אינטנסיבית, מידה שתקחי איתך אחר כך לחיים שלך איפה שלא תהיי ובמה שלא תעשי.
ואפרופו חינוך עצמי לנתינה ולראות קצת מעבר ל-ד אמות של עצמי, קבלי גילוי נאות:
לי אישית יצא להתגלגל למפעל החשוב הזה של חברים מקשיבים, כתוצאה מ´תסכול´ של אחרי שנת 24/7 של נתינה למען, פתאום התרסקתי לכיסא הסטודנטית שמה שמעסיק אותה זה לקרוא מאמר להרצאה הבאה ולהגיע בזמן לעבודה של עשרים וקצת שקל לשעה. כשבעורף שלי עוד נושפת שנה עם פלשבקים של ים אידיאלים, כלל עם ישראל ועשייה איסופית.
חוצמזה, שביציאה הזאת החוצה נבנים בך עוד כמה דברים,
לדוג´ כל מיני כוחות שהמורה שלך דיברה עליהם באסיפת הורים, פתאום ממשים את הפוטניצאל שלהם, ולובשים נוכחות חיה, נושמת ובועטת.
ועל זה שיש תפקידים שרק בנות שירות יכולות ומתאימות לעשות, ודווקא מהמקום הכביכול הלא מנוסה והלא מקצועי עוד לא התחלנו לדבר.
א´קיצר, אין ספק ששנת שירות נותנת הרבה מאד לבנות בעצמך את העיקרון המנחה של החיים.
אממה, אין פה פורמולה שהיא אותה נוסחת קסם לכולן, מן מסלול של ´כזה ראה וקדש´.
יש אחת שנכון לה קודם לעשות שנת מדרשה ואז שנת שירות, יש אחת שנכון לה שנתיים שירות,
ויש אחת, שמתאים לה ישר ללכת וללמוד, ויש אחת שבכלל תמציא את הגלגל בכיוון אחר לגמרי.
בינינו, פחות משנה מה תעשי, יותר משנה מה העיקרון שמנחה אותך ושתדעי למה את עושה את זה.
שתהיה לך מטרה שתשגרי את עצמך אליה בלי שכל מיני מערכות יירטו אותך באמצע.
ו..מה מתאים לך?
זאת כבר שאלה שרק את תוכלי לענות עליה, וגם לא בושה ואפילו רצוי להתייעץ עם מי שמסביבך ואת גם מעריכה.
שזה אגב, אשכרה מעשה אמהות סימן לבנות, ואת מוזמנת לבדוק בפרשה מה רבקה עשתה במקרה של ההתלבטות שלה.

שבוע טוב והרבה הצלחה
חברים מקשיבים