למה לשמוע לדברי חכמים?

שלום וברכה.

ראשית אומר, שהשאלות שלך מעידות גם על עומק מחשבתי ורעיוני, והן על שאיפות רוחניות גדולות. שאלות ובירורים מעין אלו, היו גם לגדולי ישראל בכל הדורות. פשוט, שאדם מעמיק, שאינו רוצה לשמור ולקיים את המצוות "מצוות אנשים מלומדה", מתוך הרגל ושגרה עצמיים, משפחתיים או חברתיים – חייב לברר לעצמו עניינים אלו בירור מעמיק, ואני מקווה שמתוך מה שאכתוב בעז"ה, תוכלי למצוא נקודות שיעזרו לבירור זה.

אני כותב את התשובה הזו, בבוקר של אחד מימי חג הסוכות. חג שמתאפיין במצוות רבות ואהובות. בהתבוננות קצרה על שתי מצוות – סוכה ולולב (לעם סגולה…) אפשר לראות את ההכרחיות בהנחלת רצונו של ה´ יתברך, ובהבנת מצוות התורה, ע"י פסיקתם של חז"ל ופוסקי הדורות עד ימינו אנו.
איך יודעים למשל ש"פרי עץ הדר", הכוונה לאתרוג? על פי מה אנחנו יושבים בסוכה בגודל מסוים, אך גודל אחר – יהיה פסול למצווה?
רק על פי המסורת שנמסרה בעל פה, ועל פי הלימוד וההעמקה של חז"ל בתורה – ולימוד הדינים השונים מתוך העמקה זו. איך נמסרה אותה מסורת, אנחנו מכירים – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים"… עד אלייך ואלי.

אפשר לחדד את שאלתך יותר, הרי יש מצוות בתורה שאינן מובנות כלל ע"פ שכל אנושי, למה דווקא כך ולא אחרת, ולמה בכלל? גם מצוות עם טעם הגיוני ע"פ שכלנו, למה לקשור טוטפות (שרק ע"פ המסורת אנו יודעים שזה תפילין) על הראש?
והתשובה לכך – [אמונה.] אמונה פשוטה ותמימה בקב"ה, מלך העולם ובוראו, אבינו מלכנו – אשר ציוונו לקיים את רצונו האינסופי, גם כאשר איננו תופסים שום דבר, וגם אם נדמה לנו שאנו מבינים משהו, אנחנו לא מבינים כלום.

עיקר עניינן של המצוות הוא לעשות נחת רוח לה´ יתברך, ומוסבר בקבלה, שבכל מצווה ומצווה אנו גורמים ומשפיעים על עניינים ומקומות שונים. לא רק בעולם שלנו, אלא אף בעולמות רוחניים וגבוהים שאינם נתפסים במימדים שאנחנו מכירים.

על פי מה שאמרנו, מובן והכרחי מדוע כל שיטת הפסיקה והנחלת ההלכה, חייבת להיות על פי מסורת מדור לדור. החכמה האלוקית האין סופית גלומה בתורה, ומגלה באמצעות דרך הלימוד והמסורת. (את יכולה להסתכל ב"ברייתא דר´ ישמעאל" – מעט לפני פסוקי דזמרא, ששם מופיעים 13 שיטות – מידות לפסיקת ההלכה. רבים נוהגים לומר ברייתא (סוג של משנה) זו בכל בוקר, גם כדי לזכור את כוחם של חכמים לקבוע כביכול מהו רצון ה´, ואיך הוא מתגלה בשאלות כאלה ואחרות, מותר אסור וכו´.
בשם הבעש"ט אמרו, שהאור הגנוז מששת ימי בראשית נגנז בתורה הקדושה, ולומדי התורה זוכים לטעום ממנו.
איך יודעים מיהם החכמים? ע"פ המשנה הראשונה במסכת אבות, הנ"ל. משה [קיבל] תורה מסיני [ומסרה] ליהושע, ויהושע (מסרה) לזקנים… ונביאים [מסרוה] לאנשי כנסת הגדולה. כל תלמיד חכם אמיתי שבדורינו, מחובר לאותה שלשלת מופלאה של העברת רצונו החתום והסודי של ה´ יתברך, וזהו אחד הדברים היפים והמדהימים שביהדות המסורתית, אותו רצף בלתי נתיק. סה"כ, ההבדלים בין הפסיקה האשכנזית לספרדית וכו´, אינם גדולים במיוחד, ובהרבה מן המקרים מדובר במנהגים שהשתרשו באותן קהילות. יש עניין ב"אל תיטוש תורת אמך" ושימור המנהגים המשפחתיים והעדתיים. עם ישראל מצטיין בעובדת היותו 12 שבטים, ואין זה חיסרון חלילה.

היה משהו בשאלתך שצרם לי: "אני מקיימת באמונה שלמה את כל המצוות בתורה כי אני רואה בזה משהו שעושה אותנו לאנשים יותר טובים ומוסריים". ברור שהתורה והמצוות עושים אותנו לאנשים טובים יותר, אך לא זו הסיבה לשמירת מצוות. הסיבה היא, שמתוך שאנו מכירים בגדולתו של ה´ מול קטנותינו, אנו מבטלים את רצוננו ומקיימים את רצונו, שגלום כאמור, בתורה הקדושה. יש עוד מה להאריך בזה אם תרצי.

אני מקווה שעזרתי מעט לברר עניינים אלו, ואם יש מה לשאול או להגיב – בשמחה. אפשר דרך האתר או במייל שלי bin725@gmail.com
כל טוב ובהצלחה בהמשך.
אברהם.