למה נברא האדם?

שלום לך!
"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"(בראשית א', לא'). זו התשובה העונה על שתי שאלותיך ועכשיו נפרט.
א. הרבה פעמים יש לנו ידיעה ודאית שמתבררת מהרבה מקומות, ולעומתם יש כמה מקורות פרטיים שלכאורה מראים אחרת. במקרים אלו אין להיבהל מכך, קושיות אינן מערערות דברים ברורים. אדם לא צריך מקורות שיאמרו לו שהוויתו היא לכתחילה, שמציאותו היא טובה, ידיעה זו צריכה להיות ודאית לו כשם שהחיים שלו ודאים לו, את זה גם אתה יודע מעצמך על פי מה שביקשת מאיתנו לנפץ את השאלה. הקב"ה טוב וכן תכלית הבריאה שבאה ממנו, "הנה התכלית בבריאה היה להיטיב מטובו יתברך שמו לזולתו"(דרך ה' חלק א'). כל מה שעשה הקב"ה, עשה לטובה, אחרי הידיעה הזו אפשר להתקדם הלאה.
נכון, לא קל להיות אדם, אפילו מאוד קשה "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא", לא נוח יש הרבה עבודה, הרבה עמל. לא נוח לאדם להיברא, אבל זה בהחלט טוב, ויש הבדל גדול בין טוב לנוח. ולאדם טוב שהוא עמל, מתמודד, נאבק ונלחם בעולם הזה, למרות שזה לא נוח. לא נוח לאדם להיברא, זו עצמה אמירה שהאדם לא נברא כדי לנוח, אלא אדם לעמל יולד, והעמל הזה הוא טוב לאדם ומשום כך הקב"ה ברא אותו באופן הזה. על ידי העמל הטוב המגיע לאדם יותר קנוי לו, יותר שייך אליו וא"כ זהו חסד גדול שהקב"ה ברא אותנו, וחסד שברא אותנו באופן הזה, שהוא לא נוח לנו. הקב"ה טוב ופעולתו טובה.
זה כמו שתתן לילד משימה קשה, שנועדה שהוא יפיק מעצמו הרבה כוחות שלפני כן הוא לא הכיר. זו משימה שאינה נוחה, הרבה יותר היה לו קל לשבת בכורסא כל היום, אבל כמובן היא לטובתו!

"עד שלא נוצרתי איני כדאי", ועכשיו שנוצרתי לתכלית טובה, לפעול טוב שעדיין לא בא לעולם ויכול לבוא לעולם רק ע"י הנשמה המיוחדת שלי. "ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי", כיוון שאינני מוציא ומגלה את הטוב שבי, את מה שבשבילו נוצרתי, אינני אני וממילא כאילו לא נוצרתי.
"סוף דבר את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם", כך כתב שלמה ברוח קדשו. בעיניים רגילות, הנתקעות בסוף, נתקעות בעולם שתחת השמש "מקרה אחד לכל". אבל בעיניים אשר לא נמצאות תחת השמש רואים גם את העולם שתחת השמש במבט חדש, רואים שלאדם ולבהמה אין מקרה אחד, רואים שיתרון לאדם על הבהמה. לאדם יש בחירה חופשית המאפשרת לו לבחור ברצון האלוקי, וודאי שהחכם העושה רצון ה' אינו כמו הכסיל שלא עושה רצון ה', "כי זה כל האדם". ולעשות רצון ה' ולעבדו זוהי טובתנו, "ויצונו ה' אלוהינו לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים". טובה גדולה עשה לנו הקב"ה שבראנו, שעשה את האדם בצלמו, וגם אתה ביום חתונתך תברך אותו על כך: "ברוך אתה ה' יוצר האדם".
עניין כללי ביחס לכל המקורות שהבאת, ויש עוד כמה, הוא שהרבה פעמים אנחנו אומרים אמירות שנועדו לדבר אל הרגש, לזעזע את הרצון. הציטטה שהבאת מהזוהר 'כל מי שלא יודע לסדר שבח אדונו נוח לו שלא נברא' נועדה ליצור זעזוע לאדם, שישים לב היכן הוא עומד ושיתפוס את עצמו.

ב. לשאלתך השניה, ביחס לשאלה האם העולם נברא כדי להיטיב או לכבודו של הבורא, נקדים הקדמה. ידועה התופעה של שבירת אור – אור לבן אחדותי הופך להרבה צבעים מגווניים ויפים. יש לדעת שגם התגלות ה' כלפינו נעשית כך. האור והשפע האלוקיים הם כל כך גדולים עד כדי שאיננו יכולים לקולטם בבת אחת, כמו שהם, אלא רק את ההופעות השונות שלהם בתוך המציאות. 'אחת דיבר אלוקים, שתים זו שמעתי' – דוגמא לכך בעשרת הדיברות, שם שמענו זכור ושמור בנפרד, אבל באמת בדיבור אחד נאמרו. דברים אלו ודאי אמורים לגבי עניינים העומדים ברומו של עולם כמו העניין שהעלית.
מבחינתנו, העולם נברא גם כדי להיטיב לנו, וגם כדי להגדיל את כבוד הבורא. יחד עם זאת אנחנו יודעים שבעומק הכל מתאחד, הכל רצון ה' הפשוט והאחד, אין שום סתירה בין הדברים. ננסה להציע הסבר המחבר בין שני האורות האלה, אבל בטח האמת היא עוד יותר גדולה.
ולשם כך נביא משל. בורג מצד עצמו אינו חשוב כל כך, אם הוא יהיה חלק ממטוסf-16 זה יחשב לו לכבוד רב, הוא לא יציג עצמו, כבורג אלא כf-16 . "מי ישווה לך ומי ידמה לך ומי יערוך לך", אנו אומרים כלפי הקב"ה מתוך הידיעה שאין כמוהו וממילא אין ככבודו. ולא רק אנחנו יודעים שאין ככבודו, גם הוא יודע. יותר מכך, רק הוא יודע כמה גדול, טוב ושלם כבודו. "ואחרי שאין זולתו יודע שלמותו וכבודו יתברך שמו ויתנשא, יודע הוא שאין שלמות יותר גדולה ושווה כלל לשלמות השגתו ורצונו, רצה לזכות בזה את נבראיו… ואם כן הביאור של עומק החסד הוא שהכל ברא לכבודו" (מוסר אביך, פרק ב'). מתוך שהוא יודע שאין כבוד ככבודו זיכה בזה את כל הבריאה, וברא הכל לכבודו. חס ושלום לומר שהבריאה תכליתה "רדיפת כבוד" מצד האלוקי. הפוך, כל תכלית הבריאה היא להיטיב לזולתו אלא שכיוון שאין טוב ושלם ממנו, יצר את הבריאה באופן כזה שגם היא תהיה כבודו, זכות שאין לשערה נתן לנו ברוב חסדו ששם כבודו בנו.
"טוב ה' לכל", מתוך שהוא טוב ברא את האדם, ואנו חלילה איננו כפויי טובה, אנו מברכים אותו על כך – "ברוך אתה ה' יוצר האדם". ומתוך שהוא טוב ברא הכל לכבודו, וגם על כך אנו מודים – "ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו".

כל טוב,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.