למה צריך את פסוקי דזמרא? ולמה זה אותם פרקי תהלים כל הזמן?!

שלום צדיק!

אתה לא היחיד שאמירת פסוקי דזמרא מידי בוקר מפריעים לו.. אותם פסוקים, כל יום, שוב ושוב, על הבוקר, מעירים את השמש.. שגרה שוחקת, משננים בלי להבין, הלשון מתגלגלת לה כבר באופן אוטומטי.. אכן זה לא פשוט.. אבל בשונה מרבים אחרים אתה באת ולקחת צעד נוסף, צעד של בירור להבין מדוע ולא רק לעשות זאת כמו רובוט כמצוות אנשים מלומדה- אשריך!

אם הבנתי נכון שאלת מה העניין של פסוקי דזמרא- מדוע יש בכלל פרקי תהלים בתפילה ומדוע הם קבועים?.

אשתדל לעשות קצת סדר.

התפילה היא תפילת שמונה עשרה, תפילה העמידה. לפני כן זה הכנות לתפילה.
ולמה צריך הכנות?
העמידה מול רבש"ע צריכה להיות בעמדה נפשית מאוד מסוימת, מדוע? כי מצד אחד- רבש"ע הוא אבינו ומול אבא ישנה תחושה שמחה, ומצד שני- רבש"ע הוא מלך שמולו ישנה תחושות של יראה ופחד.
בתפילה אנחנו צריכים להתפלל במינונים מסוימים של שמחה ובמינונים מסוימים של יראה, לא יותר מידי ולא פחות מידי- את האיזון הזה לומדים מהפסוק "עבדו את ה´ ביראה גילו ברעדה" (תהלים ב, יא) מצד אחד גילה ומצד שני רעדה. אבינו מלכנו.
מכיר את החסידים שהיו שוהים שעה לפני התפילה- אז זה מה שהם עשו..

ואיך אנחנו מכוונים את מינונים המדויקים?

בשביל זה בדיוק יש שתי הקדמות לתפילה:

1. איזון השמחה: פסוקי דזמרא- שבהם מודים לרבש"ע, משבחים אותו, ושמחים בו ובבריאה שברא
2. איזון היראה: קורבנות וברכות קריאת שמע וקריאת שמע- שבהם יש עבודה מול מלך וקבלת עול מלכות שמיים

(אגב, זה קיים גם במנחה: קרבנות- יראה, אשרי- שמחה, ערבית- "והוא רחום"- שמחה, קריאת שמע- יראה)

מי קבע את כל זה?? ובכלל למה דווקא את המזמורים הללו?

מי שקבע את זה גם תיקן את התפילה בעצמה. לפני שאנחנו שואלים מדוע תקנו את המזמורים נשאל מדוע תקנו את התפילה בעצמה..
מי שתיקן את התפילה היו אנשי כנסת הגדולה עם אחרוני הנביאים.
אנשי כנסת הגדולה גילו שבדורם לא כל אחד מסוגל לבטא ולסדר את דבריו לתפילה לפני ה´ ועוד שלוש פעמים ביום. וגם אם הוא מסוגל, הוא לא יודע על מה להתפלל ובמקום לבקש דברים חשובים, אידיאליים וכלליים הוא מבקש דברים פרטיים, אנוכיים ושפלים. לכן הם עמדו בפרץ ושנייה לפני ביטול הנבואה קבעו נוסח קבוע ואידיאלי לכולם.
כמו שהם ידעו לתקן במדויק את הברכות המדויקות והמזון הרוחני המיוחד שמגיע מכל ברכה וברכה בתפילת שמונה עשרה כך הם ידעו בדיוק אלו מזמורים, אלו פסוקים ובאיזה סדר ימלאו את הנשמה בשמחה ואלו ימלאו אתה ביראה.
ואין כאן עניין של הרגשה ממשית. יכול להיות שאנחנו לא נרגיש את זה, אך הנשמה מוזנת מכל מה שנאמר בתפילה ולאט לאט מתקדמת ומתכוננת לקראת תפילה שמונה עשרה. (בדיוק כמו שאין אנו מרגישים ממשית את סבל הנשמה בשעת עשיית עבירה…)
מי שמגיע למדרגות עליונות מרגיש את זה בצורה ממשית ממש לטובה ולרעה.

זהו ההסבר באופן כללי לערפל קרב של אוסף מזמורי התהלים שמרצדים מול עיננו כל בוקר.

אפשר להסכים עם הנאמר, לנסות להפנים ותו לא אך לענ"ד אני חושב שכדאי שניקח את זה לעוד מקום.
השגרה בחיינו יכולה לגמד כל דבר גדול עד כדי כך שהשגרה של הביטחון השוטף של חיילי צה"ל גורמת להם לשבור שמירה גם בגבול עם עזה..
השגרה מתנקמת בנו שוב ושוב בעבודת ה´, בחיי המשפחה, הנישואים, החינוך, בעבודה ובכל דבר.
הגבורה האמתית היא לא להתרגל לשגרה, להיות דרוך, לראות את הגודל בדבר גם אם הוא מופיע לנגד עיננו מידיד יום ביומו.

ולענייננו- ישנם מזמורי תהלים שכל אחד מהם גונז בתוכו מזון רוחני עצום. התפילה היא "עבודה שבלב" זו עבודה. צא לעבודה זו חמוש בגבורה ונסה כל יום מחדש, למרות העייפות, לספוג עוד דבר ועוד דבר מפסוקי דזמרא, אל תיתן להם להיאמר כלאחר יד, אל תאמר אותם בע"פ, תקרא אותם מתוך הסידור. אתה לא מבין איזה מזמור? קח נ"ך עם מפרשים או ספרי פירוש לתפילות ותלמד את המזמורים הללו.
אני מבטיח לך שתמצא שם אוצרות שיעיפו לך את הסכך כל תפילה מחדש! זהו קרב ארוך וממושך, וכל אותו קרב הוא חלק מהעבודה העצומה הזו ה"עבודה שבלב".

אני מציע לך גם לקרוא את השאלה והתשובה בקישור הבא:

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=743

ב"הצלחה!!

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון