למה רשעים מתים אם הם עוד לא מלאו את הייעוד שלהם?

שלום לך,

שאלה יפה וחשובה שאלת. אמנם "אחרי החגים" כבר כאן אבל לשאלות של שליחות וייעוד – תמיד יש מקום.
את מצביעה על סתירה שאת רואה בין רעיון הייעוד לבין רעיון החתימה לחיים ולמוות בראש השנה וביום כיפור. הרי אם אדם חטא הרבה ולא הגשים את הייעוד שלו – לכאורה הוא דווקא צריך להיחתם לעוד שנת חיים, כדי שהוא יספיק למלא את הייעוד!
אקדים ואומר משפט שהוא קצת נדוש, ובכל זאת – אין לנו יכולת להבין באמת את ההנהגה האלוקית. חשבונות שמיים קצת גדולים עלינו… משה רבנו עצמו התחנן לפני הקב"ה: "הודיעני נא את דרכיך!" (שמות לג יג) תסביר לי רבונו של עולם, איך זה שיש אנשים טובים שטוב להם, ויש גם אנשים טובים שאתה נותן להם חיים כאלה קשים… ומצד שני – יש אנשים רעים שרע להם, ויש אנשים רעים שטוב להם! אני לא מתלונן, רבונו של עולם, רק תסביר לי איפה החוקיות פה, ואיך בדיוק זה עובד…
ומה הקב"ה עונה לו? "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי…" (שם כ). משה אהובי, יש דברים שאתה לא יכול לראות, לא יכול להבין… את ה´בחוץ´ אתה רואה: אתה רואה אנשים טובים ורעים, ואתה רואה שלכל אחד יש חיים שונים, לא תמיד בהתאמה לכמה הוא טוב או רע, וזה נותן לך תחושה של עוול, שאולי אני לא נותן להם מספיק הזדמנויות. אבל את הפנים, ה´בפנים´ – אדם חי לא מסוגל לראות. אדם שחי בעולם הנסתר לא יכול להכיל את ההיגיון האלוקי.
אני כותבת לך את זה כהקדמה, כי אנחנו יכולים מקסימום לנסות לגעת באיזושהי תשובה שאולי קצת תניח את דעתנו – אבל להבין ממש, כנראה שאנחנו לא יכולים.
הקב"ה מוריד את הנשמה שלנו לעולם ונותן לה ייעוד. הוא גם נותן לנו כלים להגשים את הייעוד: המשפחה שלנו, נטיות האופי שלנו, הגוף שלנו, הכשרונות שלנו… ורגע לפני היציאה לדרך הוא נותן לנו עוד דבר אחד: בחירה חופשית. "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע" (דברים ל טו) בכל יום מחדש את יכולה לבחור מה שאת רוצה, ואף אחד לא יעצור אותך. יש לך בחירה מלאה על המעשים שלך, אבל הבחירה המלאה מגיעה עם אחריות מלאה.
ושנה אחרי שנה את מגיעה לפני אבינו-מלכנו ביום הדין, ועומדת לפניו עם סך הדברים שעשית השנה. יכול להיות שיש נשמה שהייעוד שלה היה להגיע לגיל 13 ולעלות לתורה. יש נשמה שהייעוד שלה הוא להציל חיים של אדם. יש נשמה אחרת שהתיקון שלה הוא לכבד הורים.
יש סיפור נורא ומופלא על זוג הורים שנולד להם בן, ויום אחרי ברית המילה שלו הוא נפטר. הזוג הבוכה לא הבין איך זה מגיע להם, עד שאמר להם חכם אחד – דעו, כי בבנכם היתה נשמתו של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך! לרבי יוסף מעולם לא עבר ברית מילה, ונשמתו ירדה לעולם לשמונה ימים כדי לעבור תיקון. אשריכם שבכם בחר הקב"ה, שדרככם תגיע נשמתו לעולם!
מה אומר לנו הסיפור? שאין לנו מושג מה באנו לתקן, ומתי הייעוד שלנו בעולם מסתיים. עכשיו קראנו את ספר קהלת, שמסכם את חכמת החיים העצומה שלו במילים "סוף דבר – הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור" (קהלת יב יג). החיים קצרים, ואין לנו מושג עד מתי נזכה להתהלך פה, ולכן – עלינו למלא אותם בתוכן הכי חיובי והכי גבוה שאנחנו יכולים.
בראש השנה את יכולה להגיד לקב"ה: יש לי עוד הרבה מה לעשות, ועוד הרבה דרכים לקדש את שמך בעולם. תן לי עוד זמן פה לממש את הכלים שנתת לי.
אז יכול להיות שהקב"ה יגיד – אל תדאגי יפה שלי, את הטוב שלך בעולם את עשית, ועכשיו אני רוצה שתחזרי אלי. ויכול להיות שהוא יגיד – וואלה, אני רואה שאת באמת יכולה לעשות עוד, אז אני נותן לך עוד שנה.
יכול להיות שה´ יעמוד מול נשמה של אדם רשע ויגיד – הנשמה הזאת לא תמלא את ייעודה דרך האדם הזה, כי הוא בכלל לא בכיוון. אני אחזיר אותה אלי ואוריד אותה דרך מישהו אחר שיתקן אותה.
מבינה?
אין לנו מושג מה הקב"ה מתכנן בשבילנו. אנחנו נולדים בלי לבחור ואנחנו גם נמצא את עצמינו "על הברכיים מול הכל-יכול", אבל בין לבין הבחירה כולה שלנו. אין לנו נגיעה בשיקולים של הקב"ה אבל אנחנו מאמינים שאלו השיקולים הכי טובים שיש. בשנים הקצובות שיש לנו בין שתי הנקודות האלה יש לנו בחירה מלאה, בהם אנחנו יכולים לנסות להוציא את הכוחות שלנו את הפועל ולמלא את הייעוד שלנו בצורה הכי טובה שיש.

אני מאחלת לך שנה טובה ומלאה ביופי ומשמעות,

כל טוב,
ליאורה
leora.d.c@gmail.com