למה??

שלום לך
כשאנחנו באים להסתכל על דברים שקורים לנו יש שתי צורות של הסתכלות. אחת זאת ההסתכלות מעשית, והשניה הסתכלות האמונית. בהסתכלות המעשית אנחנו בוחנים את הדברים במושגים של טוב ורע כפי שאלו ניתנו לנו על פי התורה. ובהתאם לכך דבר שהוא רע עלינו להשתדל לפעול על מנת למגרו, לעומת זאת דבר טוב עלינו לפעול על מנת להעצימו. זוהי הסתכלות מעשית לפיה אנחנו בוחרים כיצד להתנהג.
ויש את ההסתכלות השניה, ההסתכלות האמונית, הסתכלות מתוך בית מדרש. זוהי הסתכלות לאחור במידה מסוימת. אחרי שקרה דבר שהוא רע לפי ההסתכלות המעשית עכשיו אנחנו רוצים להבין מה קרה לנו. זאת הנקודה שבה צמד המילים הכל לטובה נכנס. כאן בתוך בית המדרש נאמר שאם זה מה שקרה כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות וזהו. איננו צריכים להרגיש שהכל לטובה ההסתכלות הזאת היא הסתכלות שיכלית. אנחנו צריכים להבין שלמרות שאנחנו לא יכולים לראות את זה ולא יכולים להבין את זה, זה בכל זאת היה לטובה. זה לא אומר שאי אפשר לכאוב, זה לא אומר שאי אפשר לבכות, זה לא אומר שאי אפשר להתייחס לדבר כדבר רע. להפך, צריך לכאוב וצריך לבכות, צריך לקחת את הזמן. אבל בסופו של דבר איפשהו בתודעה שלנו צריכה לנצנץ הידיעה הזאת. הכל מה´ וה´ הוא טוב. לכן גם אם איננו יכולים להבין איך זה טוב זה לא בגלל שזה לא טוב אלא בגלל שהיכולת שלנו לראות את הדברים בצורה כוללת היא מוגבלת. לשם הדוגמא קחי תמונה כלשהי במחשב, ותגדילי אותה מאוד כך שתראי על המסך רק חלק קטן מהתמונה. האם אפשר לזהות מה התמונה רק מאותו חלק קטן? בדר"כ לא. אז נכון שלפעמים אנחנו ´נופלים´ על חלק שהוא קטן אבל יש בו פרט מהותי שמאפשר לנו לתפוס מיד מה התמונה, אבל בדר"כ זה לא ככה. כך גם בחיינו. אף פעם איננו רואים את התמונה המלאה אלא רק חלק קטן ממנה. אז לפעמים גם מהחלק הקטן אפשר להבין על מה התמונה מדברת אבל בכל זאת אנחנו אף פעם לא מבינים את כל התמונה.
אז זה בסדר שאת לא מבינה איך הכל לטובה, וזה בסדר שקשה לך. צריך רק את האמונה שאלוקים לא נותן לך נסיון אלא אם כן יש לך את הכוח להתמודד איתו.
לגבי ללמוד – אפשר ללמוד באורות הקודש על הטוב והרע בעולם רק לא למוד את זה לבד, ללמוד עם מישהו שמכיר את הספרים של הרב קוק. זה מאמר לא קל בכלל. אפשר גם לקרוא את הספרונים הקטנים של ברסלב על שמחה אומץ וכיוצא באלה. חוץ מזה יש גם כמה סוגיות בגמרא, אבל זה שוב לא כדאי ללמוד לבד אלא עם מישהו שכבר קצת מכיר. (הסוגיות – במסכת ברכות על ´חייב אדם לברך על הטובה כשם שמברך על הרעה´, ועוד כמה סוגיות על רבי עקיבא.) ובאמת שכל הכבוד, הרצון ללמוד הוא רצון מבורך ביותר.
אם כך סיכום בניים קצר. בעיניים שלנו יש טוב ורע, מותר לנו לכאוב כשקורה משהו רע, אנחנו צריכים להלחם ברע, אבל בתוך כל זה אנחנו צריכים לזכור שבתמונה הכוללת ב"עיניים אלוקיות" בעצם הכל טוב. העובדה שאנחנו לא תמיד מבינים את הטוב הזה זה בסדר גמור, זה צריך להיות כך משום שאנחנו רק בני אדם.
ולסיום אני רוצה להביא לך סיפור אישי שקרה לי על איך שדברים שנראו רעים בהתחלה הסתובבו לטובה. בתחילת השירות לאומי שלי העיפו אותי מהשירות לאומי בהחלטה שאני לא מתאימה למקום, ולמען האמת עשו את זה בצורה לא כ"כ יפה. אחרי זמן מסוים מצאתי את עצמי במדרשה נפלאה שלמרות היותה נפלאה לא כ"כ הסתדרתי שם. בסופו של דבר נשארתי שם בכל זאת. אח שלי התחתן עם מישהי מהמדרשה שלי, והם כבר חובקים בן ראשון. כשהעיפו אותי מהשירות לאומי לא יכולתי לראות בזה שום דבר טוב, אבל זה גילגולם של דברים שהכל הסתדר לטובה, היתה לי שנה מדהימה עם בנות מדהימות ובסוף הכל יצא על הצד הטוב ביותר. אז נכון שלא תמיד אנחנו רואים איך זה מסתדר לטובה, אבל ככה הם חיינו. צריך לצאת מנקודת ההנחה שה´ הוא טוב, ומשם הכל מסתדר.
אם יש לך שאלות נוספת את מוזמנת לחזור אלי שוב
עדה
ada@jct.ac.il