שלום!קודם כל תודה רבה רבה על האתר שלכם … ורציתי להגיד
שההרגשה הזאת שאתה מדובר ופופולרי כזה ושנותנים לך כבוד ושאתה מרגיש מקובל זה הרגשה כ"כ טובה..אז לפי דרך הטבע אני ירצה את זה וינסה להשיג את זה אבל מצד שני אני יודעת שזה ממש לא מטרה טובה לחפש כבוד ולנסות להיות כל הזמן במרכז העניינים ומקובל.
איך איפשר לעשות שזה לא ימשוך אותי כ"כ ולהפסיק לחפש כל הזמן להיות במרכז העיניינים?
בס"ד
שלום נשמה יקרה!
אוהו כמה שההרגשה הזו שאת מתארת טובה!
זה הרגשה שטבועה בנו מאז שאנחנו קטנים – הרצון לתפוס את תשומת הלב של אבא או אמא, של הגננת או של החברים בכיתה…
זה פשוט כיף לדעת שאנשים רוצים אותך בקרבתם, רוצים לשמוע מה שאתה אומר, מייחסים לך חשיבות ומתייחסים אליך..
והאמת, שאם הכבוד לא היה דבר טוב – הקב"ה לא היה בורא אותו…הא?
לצד זה שהקב"ה ברא את הכבוד חז"ל מלמדים אותנו ש"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". אנשים מסוגלים לעשות דברים פשוט חסרי היגיון בשביל הכבוד (מכירה נגיד את כל האלו שמעשנים "בשביל החבר´ה"?)
הרצון לכבוד זה חלק מהטבע האנושי שלנו, רק השאלה היא אם מה שיניע אותנו בחיינו הוא הכבוד שלנו או כבוד שמיים?
מה את חושבת שעדיף שיניע אותך?
נגיד שעדיף שהכבוד שלנו יניע אותנו… בואי נדמיין את זה רגע… נראה לי שאת בעצמך יכולה להרגיש עד כמה הרדיפה אחרי הכבוד זה בור בלי תחתית – כמה רוצים עוד ועוד ועוד, וזה משגע את השכל לחפש את הכבוד הבא…. וגם כשמשיגים משהו – זה זמני…
אז אולי עדיף שמה שיניע אותנו זה כבוד שמיים? בואי נדמיין את זה עכשיו… הרבה יותר טוב, לא? הרדיפה אחרי כבוד שמיים (שעוד רגע נסביר מה זה) בעצם מצילה אותנו מכל הצורך בהתייפייפות לפני אנשים אחרים…. במקום לרדוף אחרי הכבוד של עצמנו, אנחנו רודפים אחרי כבוד שמיים… ולזה, תכלס, אין מחיר – זה אוצר!
אז מה זה כבוד שמיים?
רבנו בחיי כותב כך: " לעשות את כל פעולות עבודת ה´ מתוך כוונה לעבוד בהן את ה´ לבדו…."
שכל המעשים שלך יהיו מכוונים מתוך כוונה ורצון לעבוד את ה´ לבדו, לפרסם את שם ה´ בעולמו, ולא מתוך הרצון שיחניפו לנו…
אז איך עושים את זה?
קודם כל – לברר בינך לבין עצמך – מה העיקר ומה הטפל, מה מניע אותך לעשות ולפעול כאן- הכבוד או ה- לשם שמיים?
הרצון שווה חצי דרך, שכאדם רוצה להתרחק מהכבוד הוא לומד עם הזמן לעבוד את ה´ ולהתרכז רק במה שקורה בינו לבין ה´ ולא בחוץ
ברור שזאת עבודה, תהליך שיש בו עליות ומורדות, אבל כל ניצחון קטן כ"כ מספק וזה משהו שאפשר להשיג!
בתפילה אנחנו מבקשים מהקב"ה: "ויהיו כל מעשינו לשם שמיים" – אנחנו מבינים שאנחנו לא צריכים את הכבוד, הוא לא מועיל לנו כי אנחנו כאן כדי למלא את רצון ה´. אז למה אנחנו צריכים כבוד אם אנחנו רק שליחים?
ה´ כ"כ מעריך אותך בתור מי שאת – השליחה שלו, הבת שלו, האוצר הכי יקר שלו – הוא שמח על המעשים הטובים שלך וגאה בך – אז למה צריך כבוד מבני אדם?
לכן ההמלצה הכי טובה שלי היא שכשאת מרגישה שאת פועלת ממקום נקי ושאת רוצה רק טוב – יאללה, לכי על זה…
אם את מרגישה שכל העיסוקים שלך באים רק בשביל הכבוד, אולי עדיף לוותר ולהתגבר..
ואם זה גם וגם? כאן זאת העבודה האמיתית, להתפלל ולהשתדל לעשות את הדברים מהמקום הנכון – לשם שמיים…
אז צדיקה,
מקווה שכל מעשינו יהיו באמת לשם שמיים
אם תרצי עוד לדבר – בשמחה, אני במייל!
בת-חן
batchenoh@gmail.com
