אני בגיל משמעותי מבחינת בניית הזהות שלי. אני משתדלת בכל כוחי לבנות זהות כדתייה מאמינה, אך אני נופלת יותר מידי פעמים. לא משנה כמה אני משתדלת להתפלל בכוונה, לברך לפני ואחרי כל ארוחה, ועוד המון דברים שהצבתי לעצמי כמטרה, אני נופלת פעם אחר פעם והדבר נראה לי כמעט בלתי אפשרי. כלפי חוץ, אני נראת ממש 'דוסה' שומרת מצוות. אני רוצה להתאים את החוץ שלי לפנים! אני מרגישה מאוד קרובה לבורא עולם, בעקבות סיפור שלם שקרה במהלך ההתנקות (הייתי שבחי"ת בחומש) ובכך נעשיתי מאמינה יותר. כך שמבחינת אמונתי בקב"ה אני מרגישה התקדמות ואני גאה בעצמי על כך. אך בחיי היום-יום, ההלכה כמעט ולא קיימת אצלי!אני מריגשה שהפער אצלי גדול מדיי בין אמונתי לבין קיום המצוות.
אני יודעת שזה נשמע מוזר, הרי אם אני מאמינה בדרכו של ה' ואוהבת אותו כה הרבה, איך אני לא יכולה לקיים את רצונו???
כמובן שאני יכולה, הרי אין דבר העומד בפני הרצון, אבל זה קשה לי מאוד. מאוד.
כל פעם מחדש אני מרגישה מוטיבציה להתחיל ולנסות מחדש לחיות על פי ההלכה, אך כל פעם אני נכשלת מחדש.
הדבר מתסכל ואני מפחדת מאוד שבאיזה שהוא שלב אני אאבד תקווה!
אשמח אם תעזרו בעניין זה.
מודה בכל לבי, אביה.
נ.ב. אשמח אם תשלחו לי את התשובה לאיימיל.
אביה שלום
דבר ראשון מגיע לך יישר כוח גדול על ההתקדמות, ואל תזלזלי בשום התקדמות. גם ההתקדמות הקטנה ביותר היא משמעותית.
אל תזלזלי גם במידה שבה ההלכה תופסת את מקומה בחייך. הסתכלי היטב במעשייך, ותגלי שרבים ממעשייך והנהגותייך מושפעים מההלכה.
ובכל זאת תמיד יש לאיפה להתקדם, את מעידה על עצמך שיש דברים שאינך מקפידה עליהם.
דבר ראשון אל תשפטי את עצמך בחומרה. גם אם נפלת בדבר כזה או אחר. אומרים במשנה שהווי דן כל אדם לכף זכות, כל אדם זה להתחיל מעצמך. מלבד זאת אנחנו מצווים להיות בשמחה תמיד, וכך כשמתייאשים אחרי נפילה אנחנו נמצאים נופלים פעמים, אחת הנפילה עצמה והשניה היאוש שבה בעקבותיה.
גם כשאת נופלת, גם כשאת חוטאת, הנשמה שלך [נשארת טהורה], תזכרי זאת תמיד.
אם את רואה שאת כל פעם מנסה ולא מצליחה אולי כדאי לשנות קצת כיוון. תנסי לקחת על עצמך כל פעם משהו אחד קטן. שורה אחת בתפילה שאת מנסה להתכוון בה, הקפדה על נטילת ידים של שחר. רק דבר אחד כל פעם. את מרויחה בכך פעמים.
א. יותר קל לקבל על עצמנו דבר קטן ולעמוד בו.
ב. אם נפלת בדבר מסוים נפלת רק בו, כי כל דבר זאת קבלה נפרדת שאינה תלויה בקבלות האחרות.
עוד עצה מועילה מאוד היא הלימוד. קשה לך להתפלל? תלמדי על תפילה. קשה לך עם ברכת המזון? תלמדי כיצד ולמה חוברה. את הלימוד כדאי לעשות בשיעורים בסביבתך הקרובה כך יהיה לך קל יותר להתמיד.
אני חותמת את המכתב שוב בכל הכבוד. כל הכבוד על תרומתך בחומש, כל הכבוד על הרצון הנפלא להתקדם בעבודת ה´.
עדה
וכמובן אם את רוצה לחזור אלי:
ada@jct.ac.il