שלום בזמן האחרון יש לי בעיה שמאד מטרידה אותי: כשקורים לי דברים טובים והכל מסתדר אז "היחסים" שלי עם הקב"ה יותר תקינים ויותר מהלב וכאשר משהו לא מצליח לי ולא הולך לי טוב אני מתחילה להרגיש שהקב"ה לא איתי ואם הוא איתי למה הוא לא עוזר לי והמחשבות האלו משגעות אותי ולא נותנות לי לעבוד את הקב"ה כמו שצריך. מה לעשות?
שלום יקרה!!
אני רוצה לפתוח את תשובתי בקטע שיסייע לי בהמשך התשובה-
"לילה אחד חלם אדם.
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוקיו מולו. בשמים הבזיקו תמונות חייו. בכול תמונה שהבזיקה בשמים הוא הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול* זוג אחד שלו וזוג אחד של אלוקיו.
כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות בחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך. הוא הבחין גם כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר.
פנה האדם לאלוקיו ושאל:
"אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כול הדרך. אך ראיתי כי דווקא בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר של חיי צעדתי לבדי. אינני מבין מדוע בזמנים בהם הייתי זקוק לך ביותר, עזבת אותי!".
ענה לו אלוקים:
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזוב אותך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סיבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותיך.
היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפיי".
מהקטע המקסים הזה אנחנו יכולים להבין שני דברים-
1. אנחנו אף פעם לא לבד!!
2. לא תמיד מה שאנו רואים זה מה שבאמת קורה.
וכעת אני אפרט….
אדם דתי, מאמין, לעולם לא מרגיש לבד!!! אדם שמאמין באמונה שלמה יודע שהקב"ה תמיד איתו. ואני אספר לך סיפור קטן.
השבוע שמעתי שיחה של הרב הר נוי והוא סיפר שם סיפור שהרב שמחה כהן סיפר לו.
לאחר מלחמת יום הכיפורים היו רבים שלקו בהלם קרב.
הרב שמחה כהן מגיע שנה אחרי המלחמה למתקן בו מטפלים בכאלה אנשים(שלקו בהלם). הוא שרת שם בבסיס תקופה מסוימת.
במסיבת הפרידה מפקד הבסיס פונה אליו בשאלה מכשילה-
כבוד הרב, אתה יודע שכאן זה מתקן שמטפלים בהלומי קרב. אני פה שנתיים. עשיתי סטטיסטיקה וראיתי שבמקום הזה במשך כל השנתיים לא ראיתי אדם דתי אחד שלוקה בהלם קרב! איך אתה מסביר דבר כזה?!
הרב אמר לו- זו שאלה קשה, באמת התקלת אותי. אל תדאג. מחר על הבוקר, לפני שאני אעזוב אני אענה לך עליה.
על הבוקר המפקד חיכה לרב בשער היציאה ושאל אותו לתשובתו. והרב היה קצת המום, לא ידע מה להגיד לו. הוא חשב קצת, פנה לקב"ה וביקש ממנו תשובה, ותוך דקה הייתה לו תשובה.
הוא ענה לו- הרי מה זה הלם קרב?! הלם קרב, זו הרגשת נטישה. יהודי דתי לא מרגיש לבד!! הוא יודע שגם אם באופן פיזי הוא נמצא לבד במערכה, ה' איתו. הקב"ה לא עוזב אותו!
[ "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" ]
וכאן אני גם מתחברת לנקודה השנייה שהזכרתי.
אין כזה דבר לבד! הקב"ה תמיד איתנו! ברגעים שמחים וטובים קל לנו לראות את זה, כי טוב לנו. אבל ברגעים קשים, קשה לנו להאמין שה' עושה את זה. כי אנחנו לא רואים איזה טוב יכול לצאת מזה. וזאת למה?! כי ראיתנו מוגבלת.
עלינו להבין שיש מצבים בהם הקב"ה נמצא בהסתר פנים. [גם כאשר אני לא רואה את הקב"ה ואת מעשיו, הקב"ה נמצא איתי.]
אנחנו הוליכם ומתקרבים לחג הפורים. בחג הפורים אנו קוראים את מגילת אסתר. אמרו חכמים: רק נבואות שישמשו לדורות נכתבו בתנ"ך. אסתר כ"כ רצתה שמגילתה תכנס לתנ"ך כדי להראות לעמ"י שגם כאשר הקב"ה לא נראה לנו, הוא עוזר לנו והוא איתנו. אסתר ידעה שזה יחזק את עמ"י עד האור הבא…
אלינו להבין שלקב"ה יש את התוכניות שלו לגבי כל אחד מאיתנו ולגבי כלל ישראל. ואם הוא עושה לנו משהו, גם אם לנו באותו רגע זה נראה רע לא רק שבסופו של דבר זה לטובה, אלא שה' לא עוזב אותנו. וכבר באותו רגע הוא יושב ומכין לנו תרופה.
["אין מעמידים אדם בניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו".]
את חייבת להאמין באמונה שלמה, שאם את עוברת משהו לא טוב (בעינייך) סימן שיש לך את הכוחות לעבור את זה. והניסיון הזה לא בא לך סתם! אם הגעת למצב הזה סימן שיש לכך סיבה. הקב"ה לא עושה דברים סתם.כול דבר שהוא עושה, כול מצב שאנו נמצאים בו, הכול הוא חלק ממערך אלוקי אחד גדול שבסופו של דבר נועד להטיב לנו. לכול אחד ואחד מאיתנו באופן אישי!!
עוד דבר שחשוב שתאמיני בו- ["הכול לטובה מאיתו יתברך"]. ואת המשפט הזה את צריכה לאמץ לעצמך לא בתור עוד סיסמה אלא כדרך חיים! להאמין בזה באמונה שלמה!!
במהלך חיינו אנשים עוברים כול מיני דברים, ונתונים במצבים שהם לא בחירתנו. אז, מהי אם כן בחירתנו החופשית?! אם הקב"ה מחליט מה יהיה איפה הבחירה?! הבחירה החופשית שלנו היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית. [הבחירה שלנו היא איך להתמודד עם המצבים האלה!]
אני יכולה להעיד על עצמי, שכשעברתי דברים קשים בחיים בהתחלה נורא כעסתי על ריבונו של עולם. לא הבנתי למה הוא עושה את זה. והייתי נכנסת לייאוש ולעצבות. לא הצלחתי להתמודד עם מה שקרה לי.
יום אחד דיברתי עם אדם מקסים וסיפרתי לו מעט ממה שקרה לי והוא אמר לי "הכול לטובה". אני הסתכלתי עליו בהלם ואמרתי לו- "איך את היכול להגיד לי דבר כזה?! מה לטובה פה??? הכול כ"כ רע!"
והוא הסביר לי שהכול לטובה. הקב"ה ברא אותנו כדי להטיב לכן לא הגיוני שהוא יעשה משהו שיפגע בנו ויגרום לנו לרע. לקב"ה יש את החשבונות שלו. נסתרות ונפלאות דרכיו…. ושאני חיבית לשמוח במה שיש לי. הוא לימד אותי ש[השמחה מכניסה אדם לפרופורציות.] גורמת לו לראות את העולם בצורה בהירה. ורק כך אפשר לפתור בעיות.
בהתחלה, לא האמנתי לו ואפילו כעסתי עליו, שזה מה שיש לו להגיד. אבל יום אחד מצאתי את עצמי בתקופה מאוד קשה ואמרתי לעצמי- בוא ננסה להתמודד עם הדברים מתוך שמחה. מה כבר יש לי להפסיד?!
והתחלתי. ניסיתי לראות מה טוב בדברים שקרו לי עד עכשיו. וראיתי איך הקב"ה מכוון הכול ושבסוף הכול מסתדר לטובה! לאט לאט התחלתי להאמין בזה….. וכשהאמנתי בזה באמונה שלמה, כשראיתי את השמחה כדרך חיים התמודדתי עם בעיות בצורה הרבה יותר טובה!!
מצאתי את עצמי מתמודדת עם הבעיה עצמה ולא עסוקה בעצבות ובעצמי. וזה דבר כ"כ יפה! ורק אחרי שמאמצים אותו רואים את זה.
יש רגעים קשים! אף אחד לא אומר שבאנו לפיקניק. [אבל אנו חייבים להאמין שזה שקשה לא אומר שלא טוב!!] גם לידה היא דבר קשה וכואב. אז מה?! יש מישהו שיגיד שלידה זה לא דבר טוב?!?! הרי זה מה שממשיך אותנו!
אותו דבר הניסיון. הוא כואב וקשה אבל הוא טוב! זה מה שמקדם אותנו וגורם לנו להמשיך לחיות!
זה בדיוק עניין הפסוק: [" להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"]. בבוקר חסדי ה' ברורים ונראים לעין. אבל, בחושך קשה לראות את הטוב על כן צריך להאמין! להאמין בכול הלב [ש"טוב להודות לה' ולזמר לשימך עליון"]
[תאמיני!!!
בעצמך ובבורא עולם!
תשמחי!
במה שיש לך ובמצבים בהם ה' מעמיד אותך!!
תזכרי!
הכול לטובה ושאת אף פעם לבד!!
והכי חשוב-
התפללי!] דברי עם הקב"ה!!! הקב"ה רוצה לשמוע אותך ואת תפילתך! "שפכי כמים ליבך". אל תהססי! דברי עם ה', בקשי ממנו, שתפי אותו במה שעובר עלייך. תאמיני לי שברגע שתהפכי את השיחה עם ה' להרגל את לא תרגישי לבד.את תמיד יכולה לפנות אליו ולדבר איתו! הוא תמיד שומע! כדאי….
אני מוסיפה למיל זה עוד כמה קישורים מקסימים שיכולים לעזור לך בנושא.
אני מקווה שתשובתי עזרה לך להבין ולהאמין.
צריך הרבה כוחות ואמונה כדי לראות את הדברים בצורה הזאת! ויש לך אותם!!! "לא בשמים היא"! אם רק פוקחים את העיניים רואים!!
אני אשמח לשמוע ממך איך הולכים הדברים איך מסתדרים העיניים. לכול מקרה שתרצי את עזרתי ואת תמכתי את מוזמנת לכתוב לי. אני רצוה לשמוע את תגובתך !
אני מאחלת לך המון הצלחה!!!!
אני מאמינה בך ובכוחותייך!
רק טוב ושמחה,
שלך
טל, חברים מקשיבים.
כתובת המייל שלי-
(בבקשה כתבי בכותרת המייל עבור טל-אישי..)
Israel33@zahav.net.il
קישורים בנושא-
https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2810
https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2212
https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=425
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=55674
התשובה האחרונה מומלצת לקריאה בחום!!!!!!!
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!