בס"ד
בסדר.
הבנו והחלטנו שאת החופש הזה הולכים לעבור בגדול ו…לגדול!
החלטנו מה אנחנו רוצים לעשות בחופש הגדול, מה אנחנו רוצים להספיק, ואנחנו גם יודעים מה המטרה של כל זה. החלטנו לפרוע את הצ'ק ש-ה' נותן לנו כל בוקר בצורה הטובה ביותר
רק ש…
אנחנו בכלל לא מצליחים לקום בבוקר…
אנחנו מכירים את זה כבר מהחופש הקודם – מחליטים עם עצמינו שמחר נקום מוקדם (כל אחד והמוקדם שלו), ואז אנחנו מוצאים את עצמינו קמים בשתיים בצהריים, רואים מה השעה וחושך בעיניים…
מהר מאוד אנחנו מגלים שיותר מדי מהיום שלנו עובר צמוד לכרית. וחוץ מזה יש מן חוק טבע לא ברור כזה – שמי שקם מוקדם, גם מספיק יותר. לא רק כי יש לו יותר שעות ערות, אלא כי איכשהו הוא מצליח לנצל אותם טוב יותר (אין לי הסבר הגיוני לזה חוץ מ… סיעתא דישמיא!).
ובאמת, באמת, באמת, באמת שאני רוצה לקום בבוקר, בזמן. פשוט לא מצליח… לא שומע את השעון המעורר בכלל, מכבה אותו מתוך החלום ועושה סיבוב נוסף במיטה.
אז איך באמת מצליחים?
צריך קודם כל לזכור שזו פשוט עבודת מידות…
וכמו בעבודת מידות – צריך להחליט על תכנית עבודה, צריך ללמוד להעריך התקדמויות קטנות, וצריך [להתפלל ל-ה' שיברך את עמלינו ויסייע לנו להתגבר על היצר].
אז מה עושים?!
קודם כל – בודקים אם הבעיה היא לא טכנית –
אולי השעון המעורר שלנו לא מספיק רועש?
אולי כדאי לשים אותו יותר רחוק מהמיטה?
אולי עדיף לבקש ממישהו אחר להעיר אותנו?
אולי אנחנו הולכים לישון מאוחר מדי?
אחר-כך עוברים ל'נשק חם' – בודקים עם עצמינו – האם יש לנו סיבה מספיק טובה בשביל לקום בבוקר? מה אני מפסיד מזה שאני קם מאוחר? מה ארוויח אם אקום מוקדם יותר?
כדאי ממש לרשום את הדברים – כדי שיהיה לנו מאוד ברור למה אנחנו רוצים לקום מוקדם, כדי שיהיה לנו מה לענות ליצר כשהוא אומר לנו מתחת לשמיכה – 'רק עוד 5 דקות'…
ופה כדאי לעבור ל[שיטת המקל והגזר] –
קובעים שעת יעד – שעה שבה – ויהי מה – אנחנו על הרגליים (אם אתה מאלה שקמים ב-12 כל יום, אז אל תחליט על 6 בבוקר… שמונה וחצי זה יותר הגיוני לשלב ראשון).
ואז בוחרים האם אנחנו הולכים על המקל או הגזר (בעיני המקל יותר יעיל במקרים האלו, אבל כל אחד לפי ההכרות האישית שלו עם עצמו).
מה זה אומר?
בשיטת הגזר – על כל יום שבו 'עמדת במשימה' – תצ'פר את עצמך. זה יכול להיות צ
