שלום קוראים לי שירה אני בת 16 וישלי שאלה שממש מציקה לי!
למה לי בכלל לקיים מצוות? למה? כי ככה הקב'ה אמר? אז למה בכלל להקשיב לו? כי הוא ברא אותי.. ? אני לא זאתי שביקשתי בכלל להיות פה!!
אני באמת לא מבינה מה הטעם בלקיים מצוות? וגם אם כן.. אז למה כ'כ כ'כ הרבה מצוות?
אם כל המצוות אמורות לגרום לי להתחבר לקב'ה, אבל זה לא ככה!! בנתיים זה רק גורם לי אנטי לדת …
אשמח לתשובה מהירה..
תודה רבה 🙂
[שלום לך שירה היקרה]
ביקשת תשובה מהירה, והנה דווקא שאלתך נתקעה מעל הממוצע.
[סליחה] על העיכוב בתשובה.
שאלות מהסוג שלך רלוונטיות בד"כ גם לאחר זמן,
לשאלתך:
[את מדריכה בסניף?? היית פעם בסניף?]
מה שלא יהיה בטח את יודעת שסניף זה מקום שהמטרה בו זה להעביר את שעות הפנאי בצורה ערכית וטובה.
ואיך סניף מתנהל?
יש ימים קבועים של פעילות. יש מפקד בשבת. יש שעת הגעה לתפילה. יש תלבושת. יש מיסים. יש אחריות קבוצתית, ויש עוד ועוד כללים- שמי שלא מתאים לו, שלא יבוא.
כל הכללים הללו נועדו לשמור על סדר וארגון בסניף, ועל התנהלות טובה.
[נסעת פעם בכביש??]
בכביש יש אינסוף כללים!, והנה כמה מהם: אסור לחצות באדום, מותר לחצות בירוק, יש זכות קדימה להולכי רגל, מותר לחצות רק במעבר חציה,אין לעקוף מימין, יש לציית לתמרורים – אין כניסה, זכות קדימה, חניה אסורה,חניית נכים, עצור ועוד. אסור לנהוג כשעייפים, אסור לנהוג כששיכורים, צריך רישיון מתאים, הרכב צריך לעבור טסט.. והרשימה עוד ארוכה.
כל הכללים הללו באו לשמור על חיינו בכביש, ועל התנהלות תקינה ובטוחה.
עד כאן בנוגע לסניף וכבישים..
אבל אפשר לקחת בלי סוף דוגמאות מכל הסוגים: החל ממכשירי חשמל ועד חוג מחול, ולראות ש[כל דבר שיש בו ערך וחשיבות, יהיה עם כללים והגדרות כיצד צריך לפעול על מנת שהתנהלותו תהיה טובה].
אז אם בסניף- שזה מקום של פנאי וכיף יש הוראות, ואם על חוברת של מכונת כביסה יש בלי סוף כללים של מותר ואסור, ובכביש זה כל כך ברור שיש להקשיב לחוקים שלאידעת מי קבע לנו,
[אז למה בדבר החשוב ביותר,צורת החיים שלנו בעולם, זה לא מובן??]
האמת שכאשר קראתי את שאלתך, הבנתי אותה לחלוטין- לא די בכך שנולדנו על כורחנו (בלי בחירה), עלינו עוד לעמוד באינסוף דרישות וכללים?!
התחושה שלך מובנת,
אבל ברגע שמפנימים ש"הדרישות, והכללים" הללו הם נטו לטובתנו,כדי שנפעל בעולם נכון, כדי שהתנהלותנו תהיה תקינה, כדי שלא נתקלקל או נקלקל,
אז אפשר להירגע רגע ולשחרר את האנטי.
הקב"ה ברא אותנו, על הנקודה הזו שתינו מסכימות.
כבורא העולם, וכבורא הנפשות, [ריבונו של עולם יודע מהי צורת החיים הטובה ביותר עבורנו], והחיים שהנם דבר גדול ועצום כל כך, צריכים הוראות,
והרבה!
תרי"ג מצוות- תרי"ג כללים והוראות שהנם בעצם דרך טובה, בריאה ומועילה לחיות ולפעול בעולם. [המצוות מעניקות לנו את התנאים הטובים ביותר להגשים את הפוטנציאל שלנו במישור הנפשי העמוק, ולכן זו זכות והזדמנות לא פחות מאשר חובה מעיקה.]
כשמתחשק לי ללבוש בגד לא צנוע או לדבר עם בנים עד אור הבוקר, ואני מתרגזת כביכול על התורה שבולמת את המנוע הטבעי שלי, מספיקה התבוננות לא מורכבת מדי כדי להבין שמה שנבלם זה לא איזה כוח יוצר, נדיר, מופלא ומרשים, אלא משהו מקומי,ייצרי ורגעי שרוצה את הפורקן שלו, ובתרבות כמו שיש מסביבנו היום, ניתן לראות שנתינת דרור לכל היצרים, והתנהלות "טבעית" ללא כללים וחוקים, לא מולידה אנשים מאושרים מסביבנו, להפך.
ברגע שמפנימים שהקב"ה רוצה בטובתנו וזו מטרת מצוותיו אז מבינים שההתעקשות לא לקיים מצוות, היא כמו אותה התעקשות של ילד קטן לא להקשיב לאביו, ולגעת באש.
יש לנו בחירה חופשית, אנחנו יכולים להיכוות, ואנחנו גם יכולים שלא. בבחירתנו.
אף אחד לא באמת יכריח אותך לקיים מצוות בעולם, אבל ההבנה שהם לטובתך תסייע לך לבחור בעשייתם מתוך רצון.
בנוסף להבנה שהמצוות לטובתנו, על מנת לא לחיות בתחושה של: "בכלל לא ביקשתי להיות פה, אז תגידו תודה שאני בכלל עושה משהו"-
צריך לחזק את תחושת הסיפוק והמשמעות.
תשבי עם עצמך ותנסי לחשוב מה מחייה אותך, במה את טובה,למי וכיצד את יכולה לתרום.
תחזקי נקודות טובות שבך, שימי לב כמה את מצליחה, כמה את מתגברת, כמה את רוצה טוב.
חיזוק משמעות וסיפוק מעצמך יעזרו לך להפחית את השאלה : מי בחר להיות פה.
אנחנו לא יכולים לרדת לסוף דעתו של ריבונו של עולם, (וטוב שכך -זה מראה שבאמת הוא בורא ואנחנו רק נבראים) ולכן אין לי תשובה מוחצת למה אנחנו פה בעולם, אבל אני כן יודעת שכנבראים ובפרט כיהודים אנחנו שותפים במעשה הבריאה, אנחנו זוכים לקחת חלק בגילו שם ה´ בעולם, בעצם הקב"ה תלה (ברצונו כמובן) את גילוי שמו בעולם, כפי שאנו נגלה את שמו.
בכוח הבחירה שלנו, להחריב או לבנות, להוסיף טוב או חלילה להרע, יש לנו כוח אדיר.
אז המצוות הם הנחיות אלוקיות כיצד לנתב את הבחירה שלנו נכון,
כיצד לגלות את הקב"ה בעולם, עד הגאולה בעז"ה(שזה הגילוי המלא)
אנחנו כיהודים בעלי שליחות אדירה, וכל אחד ואחת שמצוי בעולם- וזה כולל גם אותך כמובן, הוא בעל תפקיד ייחודי בתוך הכלל הזה שנקרא עמ"י.
"האיש הישראלי מחויב להאמין, שנשמה א-להית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה. ואות מן התורה היא עולם מלא, ההולך ומתרבה לאין שיעור, כי אפילו להתפשטות הרוחנית של גרגר חול אחד ג"כ אין מדה וקצב, ולא יכילו שנות האדם לבאר את כל המון החקים המיוסדים בחכמה ומשולבים בדעה וגבורה נוראה שבקרבו. וקל וחומר העם צריך בכללו להאמין באמונה בהירה ונלהבת מאד בחייו בנטיותיו וללכת בהם בבטחה, אז ידע איך משתמשים לאורה של תורת חיים (אורות התורה י"א, ב´).
אני מאחלת לך שתרגישי שאת ממש חשובה כמו "עולם מלא", שתחושי סיפוק.
שתדעי שהקב"ה אוהב אותך וכמובן שזוהי מטרת מצוותיו.
עשרת ימי תשובה הם זמן נפלא לחדש קשר עם ריבוש"ע!
שיהיה הרבה הצלחה וטוב,
צופיה.