לקרוא לעצמך בשם בדוי באינטרנט

שלום רב,
החובה הבסיסית ההלכתית והמוסרית של האדם היא יושר. חובה זו מחייבת את האדם שלא לשקר ולא להעמיד פנים.
למרות הקביעה היסודית הזאת יש מצבים בהם מותר לשנות. לדוגמא, כשמדובר במצב של הגנה – מפני רמאים, נצלנים, רוצחים (זכור מקרה הנער אופיר רחום ז"ל, שפותה להגיע לרמאללה ושם נרצח), מצינו עוד דוגמאות בהן מותר ואף חובה לא לומר את האמת המוחלטת, כגוו שלום בית, נושאים שהצניעות יפה להם ועוד.
בכל אופן אנו צריכים לשים לב שיש הבדל מהותי בין זהות שאולה (פרטים או שם של מישהו אחר, שמבקש הפרטים יכול לטעות שאכן אלו פרטיך) לבין אנונימיות (סתם רצף אותיות, מספרים, שמות לירים – כמו רוח סופה ועוד) או זהות בדויה (סתם שם, יענקלה אברמוביץ, וכדו').
אדם ששואל שאלה (לדוגמא באתר שלנו) ורוצה לא להחשף מטעמים השמורים עימו (לדוגמא עקב הבושה ועוד) מותר לו להסתיר את זהותו.
אולם צריך להיזהר שלא להיות אנונימי כדי להרשות לעצמו לפרוץ את גבולות המוסר, הדיבור, הרגש ועוד הדבר אסור. לצערינו רווחת תופעה של גולשים ברשת האינטרנט המתפתים להכנס לכל מיני חדרי-שיחותפורומיםבלוגים בזהות בדויה ומנבלים את הפה, כותבים דברים אסורים, פוגעים בעצמם ברגשות הקדושה והצניעות ועוד. אנונימיות זו אסורה בגלל התוצאה שלה – פגיעה חמורה בדיני הקדושה והטהרה של נפש האדם.
לגבי אתרים שמתפרנסים מפרטיך ראה תשובה אחרת: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=25132.
מובן מאליו שאתרים שהינך קונה אצלם סחורה הינך מחוייב לכתוב את פרטיך האמיתיים (עבירה פלילית לכותב פרטים בדויים) – כדאי לקרוא את התנאים ולוודא שהאתר מחויב לחוק צנעת הפרט.
לסיכום:
א. זהות שאולה אסורה מכל וכל (ולעיתים היא אף עבירה פלילית)
ב. כל אדם צריך לחשוב טוב טוב למה הוא צריך את הזהות האנונימית אם זה למטרות חיוביות וקדושות הדבר מותר. אם זה למטרות של פריקת עול והתרת כל רסן – אסור מכל וכל.
בברכת חורף טוב
שלמה, חברים מקשיבים
shlomo@makshivim.org.il