לשאוף לשלימות זה רע??!

שלום יקרה.

תמצית מידת הגאוה היא להכיר בתכונות שלך וליחס אותם לעצמך. זאת אומרת, להגיד כל הזמן שאתה ככה וככה וככה, והכל בזכותך, בזכות מה שעשית וכו'..
להיות ענו זה להכיר בתכונות שלך, ולדעת בדיוק במה אתה טוב ובמה לא, אבל! לדעת שהכל הכל הכל בא מהקב"ה. שכל התכונות הטובות ניתנו לך במתנה וגם הרעות ניתנו לך במתנה כדי שתוכל להתקדם ולהתפתח.
השאיפה שלך לשלמות אינה פסולה מהיסוד. כמו שאת אומרת, אם יש לך שאיפות להתקדם ולהתפתח, ויש לך יכולות למה לא לנצל אותן?!
זה טוב ובריא, וחשוב מאוד לשאוף תמיד קדימה ולרצות להשתפר.
הכל תלוי איך אדם מקבל את זה, ולאן הוא לוקח את השאיפות האלה.
אם את מבינה שהכל מהקב"ה, ושגם אם נכשלת יש לזה מטרה מסויימת ולא צריך להכנס לדכאון מכל דבר..
אם את מייחסת את הצלחותיך לא רק לעצמך אלא גם לעזרה מהקב"ה ומאנשים טובים שמלווים אותך, אז אין עם השאיפה הזאת שום בעיה! להיפך היא רק יכולה לקדם אותך!
חשוב מאד להיות עם היד על הדופק, וכמו שאמרת שזה לא יהפוך אותך לאדם תחרותי מדי וגאוותן.. הכל צריך לעשות במידה.

אם את רוצה לברר עוד על מידת הגאוה והענוה, את מוזמנת לעיין בעלונים "באהבה ובאמונה" שמופעים באתר האינטרנט של מכון מאיר. לפני שנתיים היה תור שבועי לרב ערן טמיר והוא דיבר שם באריכות על כל מידה. שווה לעיין. יש גם את הספר עבודת המידות, ומסילת ישרים שיכולים לעזור לך…

בהצלחה רבה!
ויישר כח על תשומת הלב הפנימית והרצון להתקדם!

שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il