לשון הרע – איך ניצלים מזה?

שלום טל היקר.
מה שלומך אחי? דבר ראשון, בטח ובטח שאני זוכר אותך. אני שמח מאוד על שאתה ממשיך לשתף אותי במה שקורה איתך בהליכתך בדרך התורה והמצוות. אשריך אשריך! אני ממש שמח לשמוע שאתה מתחזק בשמירת מצוות. אני מרגיש שיש לך נשמה גדולה ועמוקה, כל הכבוד לך על הרצון האדיר והצימאון לדבר ה'. הלוואי שנזכה להרגיש כל הזמן את צימאון הנשמה, ולתת מענה לאותו צימאון, שנזכה לחוש את המתיקות והנועם שבקרבת ה' ובשמירת תורתו ומצוותיו.
(דבר שני, אני בכלל לא "כבודו", הצחקת אותי. שימחת יהודי…)

כפי שאתה כותב, באמת העניין של שמירת הלשון הוא דבר עצום וחשוב מאין כמוהו. ה' יתברך נתן לבני האדם חושים ואיברים מופלאים שיעשה בהם שימוש חיובי לצרכיו. נתן עיניים – כדי שנראה לאן אנחנו הולכים, שנוכל ללמוד תורה, להתפלל וכו'. עלינו לשמור את העיניים שלנו מלהסתכל בדברים אסורים, שלא נחמוד בעינינו רכוש של אחרים, ושלא נפגום בקדושת העיניים בהסתכלות במראות לא צנועים וכו'.
חוש השמיעה, הריח, המישוש, הטעם. בכולם אפשר להשתמש בקדושה ולדברים טובים וחיוביים ומאידך אפשר חס וחלילה לעשות בהם דברים רעים.

תכונת הדיבור היא מדהימה, אם לא היינו יכולים לדבר, אפשרות התיקשור בין אדם לזולתו היתה מאוד מוגבלת ומצומצמת. היינו יכולים לנהום ולשאוג כמו חיות, אבל לא מעבר לכך. יש מספר מדרגות בבריאה. דומם, צומח, חי, [מדבר.] ובחסידות מונים עוד מדרגה, [יהודי].

כח הדיבור הוא מה שמבדיל ומגביה את האדם מעל לכל הבריאה. אבל ליהודי יש עוד יתרון ומעלה, וזה קדושת הדיבור. יהודי צריך להשתמש בכל כוחותיו ותכונותיו כדי להגיע לתכלית, שהיא גילוי כבוד ה' בעולם. תורתנו הקדושה מקפידה כל כך שלא נפגום את כח הדיבור בדיבורים רעים על חברינו, כי כידוע אפשר להרוג בן אדם רק בדיבורים, אפשר להרוס חיים, משפחות, חברויות, בשימוש רע בדיבור.

לצערנו, זה מאוד מאוד קשה. הלשון שלנו כנראה מתגלגלת יותר מהר מגלגלי המוח שלנו… לימוד ההלכות של שמירת הלשון והמודעות היומיומית לחשיבות העניין הזה, בוודאי מאוד מסייעים לנו לזכור לא לדבר דברים רעים על הזולת.
אתה אומר שקשה לך לזכור את כל ההלכות של לשון הרע וככה יוצא לך להיכשל יותר, אז אני מציע דבר מאוד פשוט, זה יהיה כלל הזהב: [מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך.] זה פתגם של חז"ל, ופירושו ברור. אם יש לך ספק אם מותר להגיד משהו מסוים על מישהו מסוים, תחשוב לשניה אם היית רוצה שהיו אומרים עליך את זה, אני בטוח שלא תרצה. ועכשיו, פשוט למה [לא לומר את אותו דבר.]

אם יש משהו ספציפי, למשל מישהו שמזיק למישהו, ואם תגיד את זה לצד שלישי הוא יוכל לעזור, אז תאמר אך ורק לו בארבע עיניים. אם מישהו עומד להזיק למישהו, צריך להודיע לו – אבל בכל מקרה לא לפרסם את זה לכל העולם.

בכל מקרה, תמיד עדיף להחמיר בהלכות האלה מאשר להקל בעניין!

אם יש מישהו שאתה מתבייש להעיר לו, אז תחשוב איך תוכל להעיר לו בעדינות, בלי שהוא יפגע ובלי שהוא יפגע בך בגלל זה או שזה רק יזיק יותר. אם אין מצב תוך כדי שזה קורה לרמוז לו על זה, אז תגיד לו אחר כך, ובעדינות. דברים שנאמרים מהלב, נכנסים ללב האחר.

אני רוצה לסיים בפסקה מתוך תפילה שכתב רבי אלימלך מליז'נסק. (צדיק שחי לפני כ250 חמישים שנה.)
"תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. ותחזק התקשרותינו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך. שיהא הכל נחת רוח אליך… ועל כל זאת מתחננים אנחנו לפניך אל מלא רחמים שתקבל את תפילתנו ברחמים וברצון, אמן כן יהי רצון".

ברכה והצלחה אחי היקר בכל אשר תפנה.
ואם אתה מקבל את המכתב לפני חג השבועות (וגם אם לא,) אני מברך אותך ואותי ואת כל עם ישראל שנזכה בחג הקדוש הזה, להרגיש את אהבת ה' אלינו ולקבל את התורה מחדש לגמרי, שנזכה להרגיש כל פעם שנעשה מצווה – את המתיקות הקדושה והנעימות שלה, ואת אור ה' שמגיע אלינו במצוות! שנזכה לקדושה ולטהרה גדולה וגאולה שלימה באמת.

כל טוב!
אברהם.

כתובת המייל שלי – bin725@Gmail.com.

(אשמח לתגובות ממך ומהקוראים)