שלום לכם, יש לי כמה שאלות…
1.כשאני אומר למישהו שאני לא אוהב את השירים
של זמר מסויים , זה נקרא לשון הרע?
ומשהו בקשר לבחירה:
1.מובן לי רוב הקטע, אבל מה קורה למשל עם אחד שנולד למשפחה חילונית (כמוני)? אני במקרה הגעתי לזה… אבל מה עם מי שלא מגיע (זאת לא אשמתו) ואחד שנולד למשפחה דתית הוא בנוקודת פתיחה יותר טובה…אז בקיצור איפה הבחירה פה?
2.לא יכול להיות שיהיה רשום (כתוב, גורל) למישהו להתאבד נכון?
3.ומה קורה עם אחד למשל, שגורלו היה למות מדקירה? הדוקר אשם?
שלום רב לך!
לגבי השאלה הראשונה- יפה מאוד ששמת לב והיית רגיש לעניין שלא הרבה רגישים כלפיו. עניינים של טעם אישי, כמו לא לאהוב שירים של אדם מסוים הם באמת תיאור של העדפה שלך ולא תיאור של ביקורת כלפי הזמר עצמו. אף על פי כן, כיון שהשומע אותך יכול בקלות להבין את הדבר כביקורת, ואם הוא יעמוד בחנות מוסיקה ויתלבט אם לקנות דיסק שלו- הוא ייזכר במה שאמרת ולא ייקנה- אז זה נקרא "אבק לשון הרע", זה גורם נזק עקיף לזמר המדובר- וגם אם לא התכוונת לרע- זה אסור ומאוד כדאי להימנע.
כדאי תמיד לזכור שבאמת לכל אחד טעם שונה וחבל לקלקל את הטעם הטבעי של חבר שלך… אם הוא אוהב את השירים של ההוא- בכיף! שייהנה!
לגבי השאלות הבאות: ברשותך אענה לך על שלושתם תשובה אחת, אני מאוד מקווה שזה יענה ואם לא- כמובן אתה מוזמן לשאול שוב. אני שמח שאתה שואל על ענייני הבחירה החופשית ומאפשר לי לברר יחד איתך כמה דברים לגבי המוגבלות של האדם לעומת הכוחות של האדם ולעומת ה ´יותר מאינסוף´ של הקב"ה..
טוב שנתת דוגמה כך נוכל טוב יותר להמחיש ולברר את הנושא.
לכל אדם בעולם יש את מסלול החיים שלו, את התפקיד שלו בעולם. לכל אדם נקבע מסלול אותו הוא צריך לעבור יחד עם ה"תחנות" שבהם הוא ייתקל בדרך.
אנסה מאוד למשול לך משל למרות שהדברים עמוקים מאוד וחלקם אף בלתי ניתנים לתפיסה בשכל האנושי:
תאר לך כביש מסוים המוביל ממקום למקום. הכביש עם הרבה נתיבים, עם הרבה השתלבויות, מחלפים, שוליים ותהום למרגלותיו. הכביש משתנה בקטעים מסוימים, יש חלקים שיש בהם פנסים לתאורה ויש חלקים שלא, יש סיבובים ויש סיבובים מסוכנים, יש מישור ויש עלייה וירידה. יש חלקים שבהם נשפך שמן על הכביש ויש חלקים שהרגע סיימו לנקות ולשפץ.
תאר לך שאתה צריך לעלות על הכביש ולנסוע.
על מה כדאי שתקפיד? קודם כל ברכב. תבדוק את הצמיגים, תבדוק שהפנסים עובדים, תבדוק בלמים. תבדוק שמן ומים, תבדוק אם יש דלק או שאתה נוסע על הטיפה האחרונה…
ומה עכשיו? תסתכל על עצמך שנייה- איך המצב רוח? אתה עייף? אתה עצבני? אתה ממהר ולחוץ להגיע? או שאתה שמח, ערני, רגוע ויש לך זמן…
מה אתה יודע על הכביש ועל הסכנות שבו? אתה מודע לזה שיש מקומות שאין בהם תאורה? אתה יודע שיש מקומות שהכביש חלק? אתה יודע שיש סיבובים מסוכנים? אתה יודע שיש שם נהגים שעלולים לנסוע לאט (ואולי לעצבן אותך)? אתה יודע שיש שוטרי תנועה…? שיש פקקים לפעמים?
מה אתה חושב שהכי חשוב שהאדם יבדוק לפני שהוא מתחיל נסיעה?
אני יכול להגיד לך מה אני הייתי בודק…
הייתי בודק שכל המערכות ברכב שלי תקינות, הייתי דואג ללמוד את הכביש ולדעת איפה הסכנות, הייתי קובע לי את כיוון הנסיעה ואת המסלול ו- הייתי יושב לשתות קצת, להירגע, לקרוא משהו מצחיק ומרגיע ורק אז יוצא לדרך…
מה עם לבדוק איפה מונח האוטו? אולי הוא בשביל עפר ויהיה לי קשה להתחבר לכביש? – לא נראה לי שזה יפריע לי, אני יודע לנהוג… אני יודע לאן אני רוצה להגיע…
"היי אחי, מה המצב?" אני מסתכל אחורה ורואה פתאום את חבר שלי. "אתה יודע? יש לי היום נסיעה חשובה, אני נוסע עם ה´טרנטה´ שלי מ´שביל המעיינות´ לתל אביב! מה אני אגיד לך, לא פשוט לנסוע שם אבל אחרי זה, ברגע שאני אתחבר לכביש מס´ 1 – הדרך תזרום…" אמרתי לו- "איזה קטע, גם לי יש עכשיו נסיעה חשובה, בדיוק עכשיו באתי לכאן להירגע קצת לפני, רוצה לשתות איתי משהו כאן?" חבר שלי מייד קיבל את הצעתי וישבנו שנינו להירגע לפני הנסיעה. "תגיד", אמרתי לו, "אתה מכיר את המסלול שלך? אתה יודע כמה קשה זה לנסוע ב´שביל המעיינות´? עד שתגיע לכביש מס´ 1 זה יהיה קשה מאוד!"
– "שטויות אחי, מה קרה? קצת כורכר לא הזיק לאף אחד! בדקתי את הרכב, בדקתי צמיגים- אין בעיה! חוץ מזה- זו הדרך שלי- ה´ יעזור!" נפרדנו, וכ"א נסע לדרכו…
ועכשיו לנמשל: הקב"ה ברא כל מיני דרכים בעולם, לכל אחד הדרך שמתאימה לו ולכל אחד נתן הקב"ה את הכוחות ואת הכישרונות לעבור את המסלול שהוא קבע לו בהצלחה. לכל אחד יש את הכלים שהוא קיבל להתקדם על ידם- הגוף והנפש הם המובילים של הנשמה בעולם הזה. כל מה שעלינו לעשות בעולם זה לדאוג שהגוף והנפש יהיו תקינים דיים בשביל שיוכלו להסיע את הנשמה בבטחה, כדי שהנשמה תוכל להגיע לכל מטרותיה.
הקב"ה נתן לנו את כל האמצעים, הקב"ה נתן לכל אחד מסלול שהוא יכול לעבור! מסלול שמתאים לו! אז לעולם אי אפשר לקנא במסלול של החבר ולעולם לא כדאי שהחבר יקנא במסלול שלי… זה פשוט לא שייך… וחוץ מזה- ה´ תמיד עוזר, תמיד ממשיך לתמוך ותמיד מאיר לנו את הדרך שבה [אנחנו] מיועדים להתקדם!
על כל אדם להמשיך ולהתקדם תמיד, תמיד קדימה. אם קשה, אם יש "שמן על הכביש" עדיף לעצור, לנקות ורק אז להמשיך קדימה. הבחירה ניתנה בידינו…
יכול להיות שהקב"ה יודע שאדם מסוים יתייאש ויתאבד ח"ו, אבל לאותו אדם יש בחירה חופשית לגמרי אם להתאבד או לא. יכול להיות שנקודת ההתחלה שלו קשה, אבל אם הוא יעזור לעצמו וייעזר בחברים שלו ובטיפולים נפשיים- הוא יוכל לצאת מהמצב הזה ולהמשיך לפרוח ולהתקדם. [האדם חייב להתמקד רק בדבר אחד- מה אני יכול לעשות ולשפר על מנת להתקדם!] ואולי גם יוכל להגיע למצב שאיכפת לו גם מחבר שלו ואז הוא יוכל לשאול את עצמו מה הוא יוכל לעשות למענו על מנת לעזור לו להתקדם במסלול המיוחד שלו…
ואם אדם החליט ללכת נגד המסלול שלו, אם אדם מחליט לפגוע בחבר שלו סימן שמשהו אצלו לא זורם בכיוון הנכון- וודאי שהוא אשם כי הוא היה יכול לבחור אחרת, הוא יכול היה לעבוד על עצמו כך שלא הוא יהיה זה שידקור את אותו אדם שכרגע צריך לסיים את תפקידו בעולם "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב"- ה´עונשים´ מגיעים בדרך כלל רק על ידי מי שעצמו חייב איזה ´עונש´…
ואחרי הכל, אדם צריך לזכור תמיד שהקב"ה הוא זה שבאמת יודע הכל. לא תמיד אנחנו יודעים את כל השיקולים, לא תמיד יש לנו מסוק שאיתו אנחנו יכולים לראות את כל הכבישים מלמעלה ולראות איך הכל משתלב ומסתדר- אנחנו נעשה את מה שמוטל עלינו והקב"ה יעשה את מה שהוא יודע- זה הכי טוב!
אני מקווה שהכל היה ברור, אני מקווה שהצלחת להבין מתוך דבריי למרות שלא ממש ממש עניתי לפי המלים של השאלה. כמובן שאשמח מאוד מאוד אם תמשיך לשאול, אשמח מאוד אם תמשיך תמיד לברר, ואשמח מאוד אם מצאת קושי בדבריי ותרצה לחזור ולשאול אותי על כך…
בהצלחה לי ולך ולכולנו, כל אחד במסלול שלו, שנזכה להתחבר אליו ולצעוד בו תמיד,
אילן
Ilancohen9@walla.co.il