לשון הרע

בס"ד

שלום לך.

רציתי לומר שאני מלאת התפעלות משאלתך! איזו שאלה מתוקה של יהודיה כשרה המשתדלת לעשות את רצון ה' יתברך! כמה יופי ותמימות יש בשאלתך! פשוט מדהים!
פעם שמעתי רב שאמר שלא היה נכשל הרבה באיסורי לשון הרע, עד שהחליט להתחיל ללמוד את הספר "שמירת הלשון" של החפץ חיים, מאז, התחיל לדבר לשון הרע הרבה מעבר למה שדיבר לפני שהתחיל ללמוד בספר, מוזר לא? גם לו זה נראה מוזר והוא חשב על העניין, "מדוע דווקא לאחר שהתחלתי ללמוד את ספר שמירת הלשון התחלתי לדבר יותר לשון הרע?" עד שגילה את העניין, לדבריו, מסתבר שתמיד דיבר לשון הרע, אלא רק שאחרי שלמד את הספר הוא הבין מהו לשון הרע, מהן ההלכות, ונהיה יותר מודע לאיסור, ורק אז שם לב שהוא בעצם מדבר המון לשון הרע כל הזמן.
כמובן שמאז ששם לב לדבר התחיל להקפיד יותר…
איסור לשון הרע, עם כל חומרתו שכידוע הוא שקול כנגד 3 עבירות החמורות של "יהרג ואל יעבור", הוא איסור שכמעט ולא ניתן להיחלץ ממנו, כתוב בגמרא (בבא בתרא דף קס"ה.) על עבירות שאנשים נכשלים בהם, וכך כתוב: "רובם בגזל, מיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע", אומרת הגמ' שכל האנשים נכשלים באבק לשון הרע (בענין אבק לשון הרע אומר הרב זלמן ברוך מלמד "הנה אמרו חכמים: "וכולם באבק לשון-הרע", פירוש הדבר כי אבק לשון הרע הוא מהדברים שקשה להשמר מהם, עד שכמעט כולם נכשלים בו. מהו אבק לשון-הרע? אין זה לשון הרע גמור – דברי גנאי על אחרים, אלא דברים סתמיים, דברים כאלו שבעקיפין ניתן לשמוע מהם איזה גנאי כלשהו על אחרים. זהו אבק לשון הרע. גם אבק הוא לכלוך וגם אותו צריך לנגב על מנת שהנפש תהיה נקיה וזכה ומצוחצחת.
יש דיבורים שהם נראים ראויים ובודאי אינם בגדר לשון הרע. אבל אם אדם משבח את איש פלוני לפני שונאיו של אותו פלוני, גם זה אסור, שהרי דברי השבח הללו באזני השומעים, רק מוסיפים עוד קנאה ושנאה ומזיקים ואינם מועילים" עולה מדבריו שמאבק לשון הרע אין אדם המסוגל להשמר לחלוטין, אמנם מלשון הרע, ניתן להשמר, אך איך עושים זאת?
יש נושאים בהלכה שפרטיהם מרובים מאוד מאוד, איסור לשון הרע הינו אחד מהם, נושא נוסף הינו שבת קודש- יש כל כך הרבה פרטים בהלכות שבת, ועל זה כגון זה מביא המדרש (ויקרא רבה פר' י"ט ב.) משל לאדם שרואה תל של עפר, התל הינו די גדול, אומר המדרש: הטיפש יאמר "איזה תל גדול! אין סיכוי שאצליח לפנותו" החכם מה הוא עושה? מביא דלי ואוסף מעט חול בדלי ושופכו היכן שאפשר, למחרת אוסף עוד חול בדלי וכו' עד שבבוא הזמן הוא העלים את כל התל- כך גם בתורה הקדושה- אדם שאינו חכם ורואה כמה הלכות יש לפניו- מתיאש ואינו מתחיל כלל ללמוד, אדם חכם לומד היום מעט ומחר מעט עד שזוכה ללמוד את כל התורה כולה…
ישנו דין "תינוק שנשבה"- אם היה תינוק יהודי שנלקח בשבי ח"ו אל הגויים וגדל שם כגוי ואינו יודע כלל שהוא יהודי- וממילא עבר על כל העבירות שבתורה, אם לאחר זמן הוא מגלה שהוא יהודי וחפץ לעשות תשובה, מה יעשה? מה כבר יכול לכפר על אין ספור איסורים שעבר?? אומרת ההלכה שהוא צריך להביא פר חטאת אחד לבית המקדש על כל העבירות שעבר, מדוע? מפני שנעשו כולם בהעלם אחד, כלומר מתוך חוסר ידיעה ובשוגג. אם אדם שיודע שהוא יהודי ומכיר את ההלכות עבר בשוגג על שני איסורים- צריך להביא שני קרבנות, אך אם לדוגמא אדם שכח ששבת היום ומתוך כך עבר על כמה איסורים- צריך גם כן להביא רק קרבן העלם אחד. כמו אותו תינוק שנשבה.
מה אני רוצה לומר לך בזה? שהקב"ה דן דין אמת ועל ההלכות שאנחנו עוד לא מכירים הוא לא ידון אותנו באותה חומרה כמו על ההלכות שאנחנו כן מכירים, ידוע הכלל ש"אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"- אך מדוע זאת? משום שיש חובה לדעת את החוק, ואולי עצם העובדה שאדם לא יודע את החוק- זו בעצמה סיבה להענישו. אך כמו שאמרנו, ודאי שהקב"ה דן דין אמת ולא ידון אותנו באותה חומרה על דבר שאיננו יודעים עדיין, כל זה כמובן בתנאי שאנו משתדלים ללמוד כל הזמן את ההלכות, אז אם ההלכות מרובות ולדוגמא אדם שהתחיל ללמוד הלכות שבת עדיין שוגה ועובר על הלכות שהוא עתיד ללמוד בהמשך- כל זמן שעוד לא הגיע אל ההלכות האלה- הוא שוגג בהם ויתחייב פר העלם אחד על כולם ולא על כל אחד ואחד שזה יותר חמור. מן הסתם, אם אדם כלל לא לומד את ההלכות ועובר עליהן- ענשו יהיה גדול יותר, משום שהוא בזדון לא לומד את חובותיו…
אז מה שאני רוצה לומר הוא שגם בהלכות לשון הרע יש המון פרטים שעלינו ללמוד, מצד אחד אל לנו להתיאש מכך, כמו שאמרנו בדברי המדרש- היום שתי הלכות ומחר שתי הלכות עד שבע"ה נזכה ללמוד את כל ההלכות, ובינתיים אין צורך להלחץ מהדברים שעוד לא למדנו, משום שאנו בני אדם ואין לנו את היכולת ללמוד את כל התורה ביום אחד ובע"ה הקב"ה ירחם עלינו ויטהר אותנו מאותם "נפילות" שאיננו יודעים כלל שנפלנו בהם (אגב, זה שהקב"ה מרחם ומטהר אותנו מחטאינו זהו חסד כל כך גדול! זה לא חסד טבעי, הקב"ה עושה לנו חסד שהוא נס, ולהסביר זאת אספר לך משל ששמעתי פעם- בקומה ראשונה גרה משפחה להם יש ילד קטן, בחלון לא היו סורגים וע"מ לשמור שהילד לא יתכופף ויפול ח"ו מהחלון- אבא שלו חשב שלהזהיר ולהפחיד את הילד יהיה פיתרון טוב, אז הוא ממש התרה בילד ואיים עליו שאם רק יראה אותו מתכופף קצת מהחלון הוא יתן לו עונש גדול- זה סוג אחד של עונשים שאנו מכירים- אם הילד יתכופף- הוא יעשה מעשה אסור אך ה"תשלום" על המעשה האסור יבוא אח"כ ע"י אבא שלו שיעניש אותו. לא כך הדברים ביחס לקב"ה, ישנו סוג נוסף של עונשים- עונש הבא מאליו, ע"מ להבין זאת נמשיך במשל, נאמר שהאבא לא ראה את הילד מתכופף, אז הילד לא יענש, נכון? אך אם ח"ו הילד התכופף יותר מדי ונפל מהחלון ושבר את שתי רגליו- זהו עונש הבא מאליו, כלומר כל המטרה של האיומים של אבא שלו היו ע"מ למנוע ממנו מליפול משום שהנפילה גוררת באופן ישיר מכה, זהו טבע העולם. כאן העונש הוא לא ע"י אבא שמעניש את בנו מתוך כעס על שלא שמע בקולו, אלא כאן מדובר בעונש שממילא מגיע כאשר לא שומעים בקול האבא. כך גם אצל הקב"ה- הקב"ה הוא לא כמו אבא שאומר לנו "עברת על רצוני?!!! עכשיו תחטוף ממני!!!" ח"ו. הקב"ה מזהיר אותנו בתורה הקדושה מנפילות מהחלון, הוא אומר לנו "אל תאכל חזיר- זה יטמא לך את הנפש!" "אל תגנוב- זה יעשה אותך אדם שלא מתחשב באחרים וזה יזיק לך ולהם" "תניח תפילין- גם אם אינך מרגיש- תדע לך שזה יעשה לך טוב" וכך בשאר המצוות והאיסורים. כעת מובן יותר איזה חסד ה' יתברך עושה עימנו ע"י התשובה שהוא מאפשר לנו לשוב אליו, אם עשיתי ח"ו איסור- אז בעצם שברתי לעצמי את הרגל, פגעתי בעצמי ע"י אותו מעשה, ואם נחזור לרגע למשל, אחרי שלילד נשברו הרגליים, זה לא יעזור לו אם יבקש סליחה מאבא על שעבר על רצונו, בפועל הרגליים שבורות כרגע ויקח זמן עד שיבריאו, לא כן אצל הקב"ה, שברת לעצמך את הרגליים מבחינה רוחנית ע"י מעשה אסור, אז עכשיו אתה פצוע, אך אם תחזור בתשובה ותבקש סליחה מכל הלב לפני הקב"ה- ה"רגליים" השבורות יחזרו מיד למצבן הבריא- נס ופלא!)
נחזור לעניננו- רבי נחמן אומר שיהודי עולה במעלות הקדושה, ודווקא כאשר הוא עומד להכנס ב"שער" נוסף של קדושה- דווקא אז נהיה לו קשה יותר, משום שכאשר נכנסים בשער חדש של קדושה זה אומר שכל המעשים שעשינו הפכו לטבעיים לנו ולא יהיה לנו יותר קשה לעשות אותם- זה דבר נפלא אך עלינו להוכיח שאנו ראויים לזה, כמו סוג של מבחן סוף שנה לפני שעולים כיתה, המבחן מוכיח עד כמה אנו מתאימים או לא מתאימים להתקדם הלאה לכיתה הבאה. אנסה להסביר זאת במשל, אם את מכירה, יש דבר כזה הנקרא "אזיקון" בדר"כ משתמשים באזיקונים לקשור את הסוכה בסוכות, קושרים איתם הרבה דברים, האזיקון בנוי בצורה מיוחדת, יש בקצה אחד משהו כמו לשונית קטנה ובצד השני יש הרבה זיזים, כאשר מכניסים את הצד עם הזיזים בלשונית, מה שקורה הוא שהזיז בנוי בצורת משולש והלשונית עולה במעלה הזיז עד שהיא נתפסת בירידה שיש אח"כ ( התהליך קורה משמאל לימין) ואז היא עולה על זיז נוסף וכך הלאה, ובעצם מה שנוצר הוא חוט שניתן רק להדק אותו בלי אפשרות לשחרר את ההידוק (כי אחרי שהלשונית נתפסת בזיז היא לא יכולה לחזור אחורה) אם לא ראית אזיקון עד היום, כדאי לקנות אחד כדי לראות את התהליך, זה לא יקר, בחנות של מוצרי בית, זה די דומה לנמשל שאני רוצה לומר כעת) וכך גם בעניננו, כשאנו מתאמצים לעלות במעלות הרוחניות- אנו בעצם מטפסים במעלה הזיז, אם מפסיקים באמצע, אנו נחליק חזרה לנקודה ההתחלה, אבל יש שלב שבו הלשונית נתפסת ואז כבר לא מחליקים יותר אחורה, ואז ממשיכים לעלות במעלה הזיז הבא וכו' (כמובן שאם מושכים חזק חזק תמיד אפשר להרוס את האזיקון, לשבור את הזיזים ולהחזיר את הלשונית לנקודת ההתחלה…) כך ברוחניות, אנו מתאמצים לעלות מעלה מעלה וזה קשה לנו- עד ש"נתפסים" במדריגה שעבדנו קשה להשיגה ומשם ממשיכים לצעוד הלאה למדריגה הבאה. אומר רבי נחמן שבשלב לפני שנתפסים בזיז- אז נהיה הכי קשה ואם אנו מצליחים להתמודד עם הקושי- אז בע"ה נזכה לקנות את המדריגה שהתאמצנו לקנות.
אז יקירתי אם את אומרת שהצלחת להתמודד יפה עד היום ופתאום קשה לך, אולי רבי נחמן נותן לך את התשובה לשאלתך. אל תתיאשי, עלינו להיאבק ולעמול על מנת להצליח! גם את זאת מלמדינו רבי נחמן "אין יאוש בעולם כלל". יש עוד עצה שאני ממש חושבת שהיא יכולה לעזור וזה ללמוד את הספר של החפץ חיים- "שמירת הלשון", ישנם דברים שמצד אחד מאוד פשוט להבין את החשיבות שלהם אך מצד שני בגלל שכל כך פשוט- אנשים לא מתעסקים בלימוד שלהם וממילא לא חושבים עליהם וממילא עוברים על הדברים שבעצם מאוד פשוט לשמור עליהם אם רק היינו מתעסקים בלימוד שלהם- כך אומר הרמח"ל בהקדמתו למסילת ישרים. אז עצם העיסוק בהלכות שמירת הלשון עוזר מאוד לשים לב ולהזהר מלדבר לשון הרע, מנסיון.
עצה אחרונה שהיא קצת פחות "נורמלית" אך אם משתמשים בה במידה- היא יכולה להועיל, תענית דיבור, תענית דיבור זה אומר שאת מקבלת על עצמך- בלי נדר- לא לדבר למשך תקופה מסויימת, בתקופה זו מותר לדבר אך ורק דברי תורה. אני מכירה אנשים שעשו תענית דיבור במשך שלושה ימים. אך אין צורך בתקופה כה ארוכה, אפשר לקבל על עצמינו תענית דיבור גם לשעה אחת בלבד, כמובן יש לומר שאני מקבלת על עצמי בלי נדר. מה מיוחד בתענית דיבור? אומר לך את מה שאני חושבת לגבי זה, הבעיה שאנשים נכשלים בשמיעתדיבור לשון הרע היא לא תמיד כי הם לא יודעים שזה אסור, אלא גם אם יודעים שזה אסור לפעמים נכשלים, מדוע? לענ"ד זה מפני שדיבורים כאלה לפעמים מושכים אותנו, מושכים אותנו לדבר, גם אם איננו רוצים, יש הרבה סקרנות לשמוע מי עשתה כך ומה ההוא עשה וכו' וגם יש הרבה סקרנות הפוכה- שאנו ממש רוצים לספר כל מיני דברים שראינו או ששמענו על מישהו אחר, ולפעמים קורה (לי זה קרה ואני מאמינה שזה קורה לכל אחד) שאני מדברת עם חברה ועולה איזשהו נושא ופתאום אני נזכרת באיזה סיפור מאוד מעניין על מישהי שקשור לנושא, ואני כ"כ רוצה לספר ופתאום אני אומרת לעצמי "אבל זה לשון הרע!" ולא תמיד מוצאים את הכוחות לשמור על שתיקה. (כתוב "תולה ארץ על בלימה", ודורשים חז"ל שהקב"ה תולה ארץ- כלומר מקיים את העולם בזכות בלימה- בלימת הפה- כאשר אדם ממש רוצה לספר משהו שאסור ומתגבר על עצמו ובולם את פיו)
אז לענ"ד כאשר עושים תענית דיבור זה מאמן אותנו בשתיקה וממילא מחזק את כוחנו לשעת מבחן, כאשר אנו שומרים על פינו ואפילו לשעה אחת, אנו נתקלים גם אם אנו לא רוצים בהרבה מאוד מקרים שאנו רוצים לומר משהו- אך החלטנו לא לדבר, וממילא זה מאמן את כוחנו לשמור על פינו.
חשוב לי שוב לציין שעצה זו קצת סוטה מהדרך הנורמלית, ויש חשיבות גדולה לזה שנתקדם דווקא בצורה נורמלית, אך אם עושים זאת לפעמים למשך תקופה לא ארוכה- זה בהחלט יכול להועיל.

שיהיה לך הצלחה מרובה, ושוב רציתי לומר שאני ממש מעריצה אותך על שאלתך, רואים שזו שאלה של נערה אשר נשמתה היהודית מחיה ומובילה אותה בדרך חיה, המשיכי כך ותהיי לאשת חיל בע"ה!

שלי,
חברות מקשיבות.
אם משהו מדברי לא היה ברור או שתרצי הרחבה במשהו אשמח אם תשלחי לי לכתובת:
sheunt@gmail.com