לשון הרע

בע"ה

שלום טל!
מה שלומך?
"לא הביישן למד"- אז אם כבר שאלת סימן שאתה לא ביישן, כנראה יש לך אומץ, כנראה השיקול של לדעת את האמת גבר אצלך על הביישנות הטבעית.
מידת הבושה היא כנגד מידת העזות ובשתיהם מתהדר עם ישראל- הכל תלוי באיזון… אז אם בחרת להגדיר את עצמך כביישן- דע לך שיש בך גם הרבה מאוד אומץ…
איך אני יודע? כי אתה חוזר בתשובה בתנאים לא קלים וכנראה הקב"ה התאים לך מסלול שכזה שבו רק אתה יכול להסתדר כי אתה אמיץ…

ועכשיו לעניין לשון הרע: המציאות היום באמת קשה. כך היא היתה בכל הדורות עד שבא החפץ חיים וסידר את הכל. היום יש לנו את הכלים להתמודד, היום אפשר לקרוא ולהפנים- ובע"ה להתחיל לאט לאט לתקן את עצמנו ולהקפיד על הלשון…
הספר ההאדום שקנית הוא מצוין, הוא מחולק ליום ליום ואפשר להתקדם לאט לאט. אשריך שקבעת לעצמך כזו הנהגה ללמוד קצת כל יום, גם בזה וגם בקצור שלחן ערוך.
אתה כותב לי שאתה מדבר "חופשי" לשון הרע אבל בהמשך אתה כותב שעכשיו אתה יותר שם לב- זה כבר לא "חופשי"! אתה עכשיו שם לב! זה המסלול! אתה יודע מה גורם ללשון הרע להמשיך ולהיות כזו נפוצה? – כי התרגלנו לדבר… התרגלנו לדבר על אחרים, התרגלנו לראות את הרע, התרגלנו לא לשים לב למה שיוצא לנו מהפה, התרגלנו שלשון הרע מקנה "מעמד חברתי" ובשביל להיות שווה צריך לצחוק על האחר… סטנד אפ. (אתה יודע מה זה נכון? אז אם תשים לב- סטנד אפ באנגלית זה "לעמוד למעלה"- להתגאות, לדרוך על מישהו ולהרים את עצמך…)
ובגלל שהתרגלנו אז אנחנו כבר אטומים, אנחנו כבר לא שמים לב בכלל שאנחנו מדברים רע..
ואתה לומד, ואתה מבין יותר כמה זה רע ואתה יותר שם לב ומתחרט. ואז נופל שוב ומיד אחרי זה מתעורר המצפון ואתה שואל את עצמך: "איך נפלתי? הרי למדתי?"
אז תדע שזה השלב החשוב שלפני. זה השלב שבו אתה מחזיר לעצמך את הרגישות לדיבור רע, אחרי שאתה מתחיל להרגיש- רק אז- אתה יכול להתחיל גם להימנע. בלי הרגישות הזו לא היית יכול אפילו להתחיל לחלום שתפסיק לדבר לשון הרע!
אז פשוט תמשיך כך, אתה עושה את הכל ממש טוב, אתה מתקדם מקסים פשוט (לפחות לפי מה שאתה מספר לי, אין לי דרך אחרת לדעת) עוד מעט זה יגיע, עוד מעט זה מש ישפיע, תמשיך ללמוד טוב טוב, אל תוותר.
במקביל אולי תוכל להוסיף לעצמך כמה דקות להתבונן בעצמך. לשבת עם עצמך ולחשוב כמה אתה רוצה להמנע בפעם הבאה, כמה אתה רוצה לומר בפעם הבאה "לא". ה"כמה דקות" האלה ישפיעו המון כי בזמן הקצר הזה אתה רק עם עצמך ומבין יותר כמה זה לא מתאים לך לדבר לשון הרע או לשמוע לשון הרע. וכשאתה יודע כמה זה חשוב לך אז אתה גם לא תרצה שזה יקרה.
ובפעם הבאה שתפגוש מקרה שבו אתה שומע, או מדבר לשון הרע תדע להפסיק את זה. תדע להפסיק לדבר ולומר שבעצם כל זה טעות שלך ודווקא הוא ממש בנ"א טוב, ואם אתה שומע תדע לומר שאתה לא מאמין ושאתה לא רוצה לשמוע עוד כי הבנ"א הוא בנ"א טוב ולכל אחד יש בעיות מסוימות, גם לי וגם לך…
אל תנסה מיד להוכיח ולהעיר לאנשים שמדברים. גם אם הוא נחשב בעיניך לגדול ממך "בדת" (נפלא! אתה נוהג כמו הרמב"ן שהתיחס לכל אדם כטוב ממנו ונמנע כך מלהתגאות) זה לא אומר שהוא צריך להמשיך לדבר כך, אבל, לא כולם רגישים לזה ולכן לא בטוח שהוא מודע לכך שזה רע. לכן, אל תאמין למה שהוא מספר ואחרי זה, בארבע עיניים, תנסה לומר לו שסתם ככה לא כדאי לדבר רע על אנשים- "לא היית רוצה שידברו עליך גם כן"…

טל, תדע לך שאתה בדרך הכי נכונה שיש, אתה מתקדם לאט לאט ולא קופץ מדרגות. אל תתמרמר שעכשיו אתה עדיין מדבר, תנסה ללמוד עוד, להיות עוד יותר רגיש ובטוח שתצליח!
אל תנסה מיד להוכיח, תירגע, תהיה נינוח, תאהב את בני האדם וממילא הדברים שאתה שומע לא ייקלטו לך באוזן. אם תרצה להוכיח מישהו- אז רק מתוך אהבה, מתוך רצון לעזור לו להרגיש- בלי לחץ! זה הכי חשוב…
יש בך הרבה ענווה- לך איתה קדימה כל הזמן- זה נפלא, בע"ה תגיע רחוק ממש!
בעזרת ה´!
אגב, יש גם תפילה שאפשר לומר כדי להמנע מלשון הרע, כדאי לך לומר אותה כל יום וה´ יעזור…

כל טוב, שימחת אותי מאוד על השאלה שלך, אשמח אם תמשיך תמיד לשאול…
אילן
ilancohen9@walla.co.il