מבולבלת באמונה… ובכלל – לאיזה ציבור אני שייכת?

שלום לך יקירה,
שאלת שאלה יפה ואמיתית, שאני חושבת שכל אחד נתקל בה במהלך חייו. כמו שאת בעצמך אמרת בחכמה רבה, החיפוש אף פעם לא נגמר. נכון, זה עלול להיות מעייף ומתסכל, אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת. אנחנו בני אדם, לא מלאכים, ואנחנו מושפעים מכל מיני דברים ומשתנים, ולכן גם האמונה שלנו משתנה ומתפתחת. אנחנו גדלים איתה. זה מה שהופך את החיים שלנו למעניינים ומלאים. את שואלת איך אפשר לבסס את האמונה. אני חושבת שקודם כל התשובה נמצאת בעצם החיפוש. לא לוותר לעצמנו, לא להירדם בשמירה. כל הזמן ללמוד עוד ועוד ולענות לעצמנו על השאלות שמטרידות אותנו.
החיפוש נראה לך אולי מעייף ומסוכן, אבל אפשר להסתכל על זה אחרת. למעשה החיפוש הוא מתנה שהקב"ה נתן לנו. בלי החיפוש אנחנו לא נתקדם. אנחנו נשאר אם אותה אמונה של ילדים בגן. (שהיא מאוד יפה, אבל לא מספיק חזקה בשביל להתמודד עם כל הקשיים שאנחנו עוברים בחיים). בכל שלב שאנחנו נמצאים יכולות להתאים לנו תשובות אחרות (לי למשל נורא הפריעה בתיכון האמירה "הכל לטובה", ואז דווקא התחברתי לתשובה הרציונאלית של הרמב"ם. היום אני במקום אחר, והתשובה של רבי נחמן יותר מתאימה לי). ברוך השם, בתוך היהדות עצמה אפשר למצוא מגוון רחב של תשובות על כל שאלה שתרצי, אל תוותרי עד שתמצאי את התשובה שתשכנע אותך.
אין לך ממה לחשוש, מעצם השאלה שלך אני רואה שאת בכיוון הנכון את צריכה לשמוח בו, ולהמשיך ללמוד ולברר מתוך שמחה ועוצמה ולא מתוך פחד…לשאלתך השנייה, לגבי החברה בה את חיה אני מאמינה שלכל חברה יש את ההתמודדות שלה. לאף אחד אין חיים קלים. זה נכון שהניסיון לחיות את התורה במלואה יחד עם חיים מלאים, יחד עם שילוב בחברה, יכול להיות קשה, אבל בעיני זו כוונת התורה. התורה שלנו היא תורת חיים, היא מצווה אותנו לקדש את החיים עצמם, ולהעניק להם משמעות, ולא לברוח מהם ולהסתגר. להיות דתי לא אומר לחפף בקיום מצוות. אנחנו צריכים לקיים את ההלכה במלואה. השאלה היא במה את מרגישה שאת מחפפת. לפעמים אנחנו קשים עם עצמנו, וקוראים חיפוף לדברים שהם מלכתחילה. אני אתן לך דוגמא- אם בחור דתי שעושה שילוב של צבא וישיבה יגיד שהוא חפפניק כי הוא לא לומד תורה כמו חרדים, זה לא יהיה נכון. הוא עושה דברים אחרים באותו זמן, והם לא פחות חשובים, אבל אם הוא לא יקום לתפילה כאן יש חיפוף, כי זה לא באמת מתנגש לנו עם ערך אחר, זאת סתם עצלנות.
ביקשת המלצות לספרים, אני חושבת שהספר "בגן האמונה המבואר" של הרב שלום ארוש יכול למלא אותך באמונה ובכוחות לעבוד את השם. אם את מחפשת ספר שיעזור לך בהקפדה על ההלכה, ובלא לחפף הספר "הגדר הטובה" של הרב חיים נבון נראה לי מתאים. עם זאת, אל תשכחי שהספרים מציגים גישה מסויימת ביהדות, ואם התשובה לא מספקת אותך ישנן עוד תשובות אחרות, שיכולות להתאים לך יותר.

ברוך השם בתוך הציבור הדתי יש גוונים רבים, וכל אחד שם את הדגש על ערכים אחרים. כל אחד יכול למצוא לו את הקהילה שמתאימה לו. בעתיד, כשתבחירי שירות לאומי, מקום לימודים, ומקום לגור בו תוכלי לבחור לך את אורך החיים שמתאים לך ביותר. אבל גם כרגע את יכולה למצוא לעצמך דברים שחשובים לך ולהקפיד עליהם גם אם זה לא מקובל אצלך בחברה. אני הייתי ממליצה להתחיל דווקא מדברים אישים, שלא משפיעים על אחרים, ולא מעוררים אנטי (כמו תפילות למשל). יכול להיות שזה היעוד שלך, ודווקא מתוך המקום הזה תוכלי להשפיע על האנשים שבסביבתך. הרב סולוביצ'יק אומר שיש סיבה שנבראנו דווקא בתקופה מסויימת ובמקום מסויים, ואנחנו צריכים למצוא אותה. אולי ע"י כך שתקפידי יותר על ההלכה, אבל לא תתנתקי מהחברה תוכלי להשפיע על האנשים שמסביבך.
תהיי רגע כנה עם עצמך, את אומרת שהחברה משפיעה עליך לרעה, באלה דברים? האם אלו דברים שאת יכולה לשנות בכוחות עצמך? האם הם באמת תלויים בחברה? יכול להיות שמה שאת צריכה לעשות זה לחזק את עצמך כדי לא ליפול בגלל לחץ חברתי. נכון, זה לא קל, אבל נראה לי שאין ברירה… אם את רוצה להיות ישרה עם עצמך, ולדרוש מעצמך, את תצטרכי להשקיע. ותרשי לי לגלות לך סוד קטן שאולי יעודד אותך- גם למי שנראים לך היום כחזקים לא הכל קל, גם להם יש קשיים באמונה. גם הם לפעמים נופלים. השאלה היא אם את מאמינה באידיאולוגיה של הציבור הדתי.
אל תתייאשי מנפילות, אלו רק ניסיונות שמחזקים אותך. תאמיני בעצמך, את בחורה חזקה, ואת בדרך הנכונה. אל תקחי על עצמך יותר מידי, זה קשה מידי, וזה מייאש. תתחילי בקטן, תחליטי על הלכה אחת שעליה את מקפידה במיוחד, ואחרי שהיא תהיה טבעית לך תמשיכי הלאה להלכה הבאה. ככה לאט לאט תתקדמי. איך אמרת בעצמך? זה תהליך שאף פעם לא נגמר…
בהצלחה!
שלך,
יעל