מגניבה או 'חנונית'?

שאלת הגולש

בס"ד

שלום,
קודם כל, יישר-כח ות ו ד ה על עבודת הקודש.
שנית, יש לי בעיה: שנה שעברה לא כ"כ הייתי מעורה בחברה, אבל הייתי תלמידה מעולה ורצינית, בוגרת ושקטה. השנה החלטתי שאני רוצה שיהיו לי יותר חברות. עכשיו אני פחות רצינית בלימודים, מרשה לעצמי לדבר בשיעור, להתייחס לחלק מהמורות קצת בזלזול, ובכלל, לפרוק עול. מבחינה חברתית, כמובן שאם משקיעים בלימודים, החברה המעוותת קוראת לך "חנון". ולכן, עקב הזלזול, אי- ההשקעה, ובכלל, ירידה ברמת הדתיות שלי, לצערי, עכשיו אני מתנהגת כמו ילדה קטנה. אני, שאמרו עלי שאני הכי בוגרת בכיתה. אני מודעת לכך. למעשה, אני זו שהחליטה לתת פורקן לרגשותיי הילדותיים, או, בעצם, ליצור אותן אצלי. איך אני יכולה להשקיע בלימודים, להיות תלמידה רצינית, בוגרת, אחראית וכדו' בה בעת עם התנהגות חברותית ורכישת חברות? עלי לציין שהחלטתי להיות ילדותית משום שחברותיי ילדותיות, ומכיוון שאיני רוצה לחכות עד שהן יתבגרו ולהיתקע בינתיים בלי הרבה חברות החלטתי להתנהג בחוצפה שמתבטאת הן בביה"ס והן בבית.

תודה,
בברכת שבוע וחודש טוב,

(השם שמור במערכת)

תשובה

…שלום!
דבר ראשון, תודה על התודה… זה מחמם את הלב ועושה חשק להמשיך…
ברור לי (ואני מקווה שברור גם לך) שאת באמת ובתוך תוכך מה שאת [רוצה] להיות ולאו דווקא מה שאת עושה בת´כלס.
את נשמעת באמת בחורה בוגרת, אחראית, רצינית, שואפת להתקדמות ולעשות טוב ואני בטוחה שאת אכן כזאת!
ניתחת מאד יפה את ההתנהגות שלך וזה מקסים לראות איך את מסוגלת להפריד בין הרצון שלך, בין מי שאת [באמת] לאיך שאת [מתנהגת]. זו הסתכלות אמיתית ונכונה מאד, כי הרצון שלנו הוא זה שמוביל אותנו, שגורם לנו להתקדם. הוא הכוח המניע שלנו לכל דבר וזה כ"כ חשוב לדעת שהוא מגדיר אותנו ולאו דווקא המעשים שלנו.
השאלה שלך מראה על המון בגרות, עומק מחשבה, מודעות עצמית גבוהה ויכולת הסתכלות רחבה ועמוקה על המציאות. זכית!
את מתארת תקופה של בלבול, שאת כבר לא יודעת מה את רוצה מעצמך, מה את רוצה להיות, איפה יותר טוב…
היית במקום מאד מסוים עם דימוי של "חרשנית", "רצינית" וכו´ וראית שזה "מבריח" ממך את החברות. עכשיו, כשניסית להשתנות כדי להיכנס יותר לחברה, את מרגישה שאת כבר לא "את", את כבר לא מי שאת רוצה להיות, את עושה דברים שלא מתאימים לך…
ושתי המציאויות הללו לדעתי קיצוניות מדי בשבילך. בשתיהן את לא "מוצאת את עצמך".
אם תחזרי להיות מה שהיית- החברה תתייחס אלייך בזלזול ותתרחק ממך (שאת צודקת שזה מעוות, אבל זה באמת לצערנו המציאות היום).
ואם תישארי בהתנהגות שלך של עכשיו גם לא תהיי מרוצה. זה לא באמת איך שאת רוצה להתנהג, את לא מאמינה בדרך הזאת וזה בלית ברירה.
אז מה עושים??
את אולי מרגישה עכשיו במקום לא ברור, את לא יודעת איך את יכולה לשלב בין שני הרצונות שלך- להישאר בחברה ועם זאת לא לוותר על מי שאת ועל מה שאת מאמינה.
אבל אני מאמינה שאת כבר במקום טוב. "חווית" את שני הכיוונים שבך. הרגשת את שניהם. את יודעת מה היתרונות בכל צד ומה החסרונות. אז בעצם מה רע? למה את לא מרגישה שטוב לך בזה?
כי המציאויות הללו הן קיצוניות מדי.
לא נכון לחיות רק את עצמי ומה שאני מאמינה בלי להסתכל מה קורה בחברה, ומצד שני- גם לא נכון להתחשב רק באהדת החברה ולשכוח ממי שאני באמת.
צריך [איזון]. זו מילת המפתח שאני מאמינה בה.
מה זאת אומרת "איזון"??
איזון זו דרך חדשה. דרך בה שני הרצונות שלך יגיעו לידי ביטוי בצורה משולבת עם כמה שפחות פגיעה בכל אחד מהם אך גם עם מודעות לכך לא תמיד שניהם יתממשו במלואם.
אם תצליחי לאזן, גם יהיו לך חברות וגם לא תוותרי על עצמך.
זה קצת "באוויר" אז אני אסביר.
בואי ניקח מקרה שיכול לקרות לך וננסה להסביר דרכו למה אני מתכוונת.
נגיד יש לך עוד יומיים מבחן.
אם זה היה קורה לך לפני שנתיים היית מן הסתם יושבת ולומדת כל היום, נכון? ואם זה היה קורה לך עכשיו אולי היית מתעלמת מזה, מבלה עם חברות ולומדת מקסימום בלילה שלפני המבחן. (קצת הקצנתי כדי שנבין את הרעיון…)
בואי ננסה לחשוב על דרך שיכולה להיות לא זה ולא זה אלא משהו [מאוזן]:
את יכולה להחליט שאת לא לומדת יומיים שלמים אלא רק כמה שעות כל יום ובשאר הזמן את מבלה קצת עם חברות. בזמן שאת לומדת- את לגמרי בלימוד ובזמן שאת עם חברות- את לא חושבת על המבחן בכלל.
אז מה הרווחת? גם למדת למבחן וגם היית עם החברות.
ומה הפסדת? אולי הפסדת ציון 95-100 שהיית רגילה לקבל ועכשיו תקבלי קצת פחות. אולי גם הפסדת שני ימי בילוי שלמים עם החברות.
אבל השגת את שני הרצונות שלך!
בשיטה הזו, את צריכה להיות מודעת לחסרונות ולהחליט אם את מוכנה לקבל אותם…
תנסי לחשוב על כל ההתמודדויות שיש לך, על כל המצבים שאת נתקלת בהם ויש לך מחשבות של: "מצד אחד אני מאמינה ב… אבל מצד שני- החברות…" ותבני לעצמך מצב של איזון, דרך התמודדות שמכילה את שני הצדדים. תעשי את זה בהתחלה בראש, במחשבות ואח"כ תעברי למעשים איך שנראה לך מתאים.
חשוב שתדעי שאת היחידה שיכולה ליצור לעצמך את הדרך הזאת, לבנות לעצמך את האיזון הזה. את מכירה את עצמך הכי טוב ואת זאת שצריכה להחליט על מה את קצת מוותרת מכל צד כדי להגיע לדרך הנכונה…
ואני מאמינה שאת מסוגלת לעשות את זה בצורה נכונה ואמיתית!
לסיום, כמה "טיפים" שלדעתי מאד חשובים:
1. תשתדלי כמה שפחות להפגין התנשאות. בציונים, בהערות לחברות וכו´. כשאנשים מרגישים שמישהו מרגיש מעליהם- הם ישר מתרחקים. להרגיש [עם] החברות ולא [מעליהם] זו הדרך הנכונה להשתלב בחברה.
2. שימי לעצמך גבולות ברורים שאותם לא תעברי למרות ההסתכלות של החברה. בעיקר בתחומים של בין אדם לחברו. בכל מחיר זה לא נכון לפגוע באנשים כדי להשיג אהדה מהחברה.
3. הכי חשוב!!- תתפללי ותבקשי מהקב"ה שיעזור לך! שיכוון אותך לדרך הנכונה, שיעזור לך להימנע מטעויות ומהתלבטויות קשות ושיראה לך את הדרך שהכי מתאימה לך…
4. אם את מרגישה שזה פגע גם ביחס של מורות כלפיך וברושם שעשית עליהן אני מציעה לפנות גם אליהן וליידע שאת פותחת דף חדש…
שיהיה המון ב"הצלחה ואני ממש אשמח לשמוע איך הולך, מה את מרגישה, אם יש עוד שאלות…
תרגישי חופשי לכתוב לי למייל!
נעה.
noale@shoresh.org.il

ל בתשרי התשסז

קרא עוד..