אני הייתי חוזר בתשובה 4 שנים אבל אחרי אותה תקופה לא יכולתי להמשיך ולקים מצוות כלליות ולאחר שנה לא היתה לי כול ברירה והחלטתי לחזור ולהיות חילוני בחזרה מאחר ולא מצאתי פיתרון כול שהוא שאלתי היא כזאת מדוע לא כול בני העם היהודי שחוזרים בתשובה מחזיקים מעמד וממשיכים ללמוד תורה ולקים מצוות (המוזר הוא שהרגשתי כוח מסוים שלא איפשר להמשיך לקים מצוות בניגוד לרצוני)
שלום רב
שאלת שאלה מסובכת. אני לא חושב שאני יכול לדעת מה גורם לאנשים שחזרו בתשובה לרדת מהעניין. כל אחד והבעייה לו: יש שלא הלך להם בחיים, יש שלא היו שלמים עם העניין, יש שחזרו כי הבטיחו להם – ובסוף זה לא התקיים, יש שחוזרים בגלל מצוקה, וכשהם כבר לא במצוקה ה´ כבר "לא נצרך בשבילם". כל אחד וה"קייס" שלו.
אני לא בטוח שיש תופעה כללית בעניין. אמנם ידוע לי שיש המון קשיים בחזרה בתושבה: בין מצד שינוי אורח החיים מקצה אלא קצה, בין מצד כל משקעי העבר שיש להם, בין מצד הכניסה לחברה אחרת ומציאת המקום בחברה מגובשת שזה לא קל בכלל, בין מצד שהחברה שלנו לא מספיק מקבלת אותם…
אני לא חושב שהפתרון הוא בלתלות את החזרה בשאלה שלך ב"תופעה" שיש. לך יש את הבחירה החופשית שלך האם להיות דתי או לא. אתה זה שמחליט בסופו של דבר ולא ה"תופעה" ולא "חוק מרפי" או כל סטיגמה אחרת.
מה שאני ממליץ לך לעשות הוא ללכת לחברה שתומכת בחוזרים בתשובה, לעבור תהליך [איטי] וממלא, לא לעשות מהלך של זבנג וגמרונ. בכלל בחיים לא כדאי להיות כאלה חתוכים…
לדוגמא יש קהילה מאד תומכת וטובה בתל אביב של ראש יהודי. יש קהילה טובה ברמת גן, בתלמים, במכון במאיר בירושלים, בבאר שבע – בית מוריה ועוד.
יתכן מאד וכל הבעיות שהיו לך יש גם לי ולכל הדתיים, אבל רובם נמצאים בסביבה תומכת שעוזרת להם םלהתמודד, או שכיון שהם לא מכירים את האופציה האחרת, טוב להם להשאר במסגרת גם כשהם לא לגמרי שלמים איתה. אתה במצב שהיית בו יתכן ולא היה לך למי לפנות ובמי להתמך ולכן הגעת למסקנה שלך.
ברור שמתוך כמה שורות שכתבת אני כמעט לא יכול לומר כלום ולעזור במשהו. אם אתה רוצה אשמח שתפנה אלי באי מייל ליתר בירור על העניין.
כל טוב.
יקיר
yockir@smile.net.il