לרב שלום,
כמדומני שמתקופת המשנה החלו לכנות את ה' כמקום
שאלתי היא- מדוע דווקא מתקופה זו ולמה נבחר הביטוי מקום? שהרי אנו יודעים שלא ניתן ליחס לה' דמות וגוף וביטוי זה מזכיר 'ארציות' וגשמיות.
שלום לשואל
שאלת שאלה טובה, ולא היה לי מושג יותר מידי מה לענות לך, אז חיפשתי…
המדרש בבראשית אומר:
"ויפגע במקום" רב הונא בשם ר´ אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו מן מה דכתיב (שמות לג) הנה מקום אתי הוי הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.
וכך כותב הרשב"ץ בפירושו על אבות (ב, יד): "המקום ברוך הוא הקב"ה נקרא מקום, וכן מעון. ואמרו במדרש רבה (בראשית פרשה סח ט ד"ה ויפגע במקום) ובירושלמי בסוף מסכת מכות, מפני מה מכנים שמו של הקב"ה מקום, שנאמר ´ויפגע במקום´ (בראשית כח יא), שהוא מקומו של עולם. אמר רבי יוסי בן חלפתא, איני יודע אם הוא מקום עולמו, או עולמו מקומו, הרי הוא אומר ´הנה מקום אתי´ (שמות לג כא), תלמוד לומר שהוא מקום עולמו ואין העולם מקומו, מקומי טפלה לי ואין אני טפל למקומי, שנאמר ´הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך´ (דברי הימים ב ו יח). וכן הוא אומר ´מעונה אלהי קדם´ (דברים לג כז), ואיני יודע אם הוא מעון עולמו או עולמו מעונו, כשהוא אומר ´מעון אתה היית לנו´ (תהלים צ א) תלמוד לומר שהוא מעון עולמו, וכן הוא אומר ´ומתחת זרועות עולם´ (דברים לג כז), כן אמרו במדרש בראשית רבה (שם) וכן בספרי."
לפי זה הקב"ה נקרא מקום משום שכל העולם כל מקום שבו אנו עומדים ונמצאים הוא חלק ממנו וזה משמעות המילים "הוא מקומו של עולם" העולם נמצא בתוכו, "ואין העולם מקומו" – כלומר שהקב"ה אינו מוגבל וקיים רק בתוך העולם אלא גם מעבר לעולם, הוא לא תלוי בעולם.
ובילקוט שמעוני מובא: ולמה נקרא שמו של הקב"ה מקום שבכל מקום שהצדיקים עומדים שם הקב"ה נמצא שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו´
במדרש זה יוצא כיוון אחר בשם מקום, הפוך מהקודם – לא כדי לומר שכל מקום נמצא בקב"ה אלא הפוך, שהקב"ה מתגלה במקום מסוים – אם יש שם צדיק, כלומר שבכל מקום ששמו מוזכר, שהולכים בדרכיו ומקדשים את שמו – שם הוא מתגלה.
כנראה שיש לשם הזה "מקום" 2 בחינות: [תיאור אוביקטיבי של הדברים איפה ה´ נמצא] – הוא בכל מקום בעולם ומעבר לו, [ותיאור סוביקטיבי של הדברים] – כלומר איפה הקב"ה מתגלה אלינו – וזה בכל מקום שאנו מוכנים להכניס אותו (הר´ מקוצק).
עוד על שם זה במאמר של הרב דוב זינגר:
http://www.lifnim.co.il/content.asp?pageid=49
מדוע הוא כונה כך רק מימי המשנה? אין לי מושג. אולי במקרא הוזכרו שמות ה´ שהיה בהם חידוש מהותי (ואין כאן המקום להאריך בכל שם) והשם מקום אינו מהותי.
למה אני מתכוון? שמות ה´ הם ביטוי לצורת התגלות של הקב"ה. למשל יKוK הוא התגלות בתוך העולם במידת הרחמים. א-ל – מידת הדין. אלוקים – התגלות כמנהיג… כל שם יש לו משמעות בצורת התגלות ה´ – וכדאי לשים לב כשקוראים את התנ"ך באיזה שם ה´ מתגלה בכל פעם.
"מקום" אם כך אינו מבטא צורת התגלות מסוימת ומחודשת ולכן לא מצאנו אותה במפורש בתורה. חז"ל השתמשו בשם זה כדי ללמד משהו על מהותו של הקב"ה כפי שראינו לעיל.
מקווה שעזרתי קצת…
יקיר
yockir@smile.net.il
