מדוע הקב"ה מנסה אותנו בנסיוניות?ומהי מטרתו?
שלום וברכה!
האדם מורכב משני צדדים המשלימים זה את זה ועם זאת- נתונים במאבק תמידי. הגוף והנפש, החוץ והפנים. בעוד הנפש שואפת ומושכת להתרומם אל השמים, אל הנשגב והאצילי החורג את גבולות חיי השעה המצומצמים, כוחות הגוף מושכים אל הארץ, אל הצדדים החושניים והמוחצנים של המציאות, אל הנוחות וההנאות הזמינות. הנפש היא כאמור הצד האצילי והעליון שבאדם ובמידה וישאלו כיצד היה מגדיר את אישיותו, סביר להניח שיזהה את עצמו עם הנפש ונטיותיה העליונות בהן יוצא האדם מהאגואיסטיות המצומצמת שבו, ולא עם הצד הגופני, שבמידה רבה יכול להיות זהה לבהמה.
עקרון מנחה זה יביא אותנו בע"ה להבין את תפקידם של הניסיונות שעוברים עלינו. בעוד כוחות הגוף והנאותיו מותירים את האדם במקומו ולא תובעים ממנו להתקדם ולהשתפר. כוחות הנפש מצעידים אותו באופן תמידי קדימה- לא להסתפק בקיים, לשאוף כל הזמן ליותר ממה שיש, ובקיצור: לחתור כל הזמן להוציא את הפוטנציאל שנטע ה´ יתברך בתוכנו מן הכוח אל הפועל. כל עוד טוב לאדם וחייו מתנהלים על מי מנוחות, הוא איננו נדרש להתקדם ולהתעלות מעלה, הוא איננו חש בתביעה לחשוף את הכוחות שיש בו, דבר שיכול להביא בסופו של דבר לניוון הכוחות הנפשיים ושקיעה בצדדים הבהמיים-נמוכים שמושכים למטה. הניסיונות באים אפוא כדי להרים את האדם מההתבוססות בקטנוניות אל הגודל שקיים בתוכו ומשתוקק לצאת לפועל.
בתנ"ך אנו מוצאים שכאשר ה´ מביא את ניסיון העקדה על אברהם אבינו, התיאור נפתח במילים "ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם.. "(בראשית כב´, א´) הרמב"ן בפירושו לתורה מבאר שתפקיד הניסיון כדברינו לעיל, לחשוף את הכוחות שהיו טמונים באברהם, "אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכוח אל הפועל" (הרמב"ן וכן כוזרי מאמר חמישי כ´). רש"י בפירושו לתורה, מסביר שהמילה ניסיון היא מלשון הרמה וגדולה(שמות כ´, טז´) כמו נס-דגל. ושני הפירושים יכולים לעלות בקנה אחד, הניסיון מוציא את הכוחות לפועל ובכך מתרומם האדם ומתגדל.
אמנם איננו מבקשים ניסיונות, ובכל יום אנו מתפללים אל תביאנו לפני ניסיון כדי שחס ושלום לא נתבזה בכישלון. אולם, לכשה´ מעמיד אותנו בפני ניסיונות ומבקש מאיתנו לחשוף את אשר טמון בקרבנו, מעיד הדבר על כך שהוא מאמין בנו שיש לנו מה לחשוף והדבר בכוחנו- בעזרתו יתברך. שנזכה להיות ראויים לעמוד בניסיונותיו- הקטנים והגדולים, ובעיקר-אם נכשלנו- לא להתייאש כי אם לקום ולהתרומם מחדש.
בברכה,
ליאור לביא
