שלום וברכה.
אני לא כ"כ יודעת לנסח את השאלה שלי, אני מקווה שתבינו את שכתוב בין השורות.
שאלתי היא בנושא בטחון והשתדלות.
כיום יותר ויותר זוגות מבצעים את הבדיקה של "דור ישרים" עוד לפני שבכלל נפגשו או בתהליך הראשוני של הפגישות, ורציתי לשאול האם דבר זה נצרך. הרי הקב"ה אמת ופעולתו אמת, ונותן לכל אחד מאיתנו את השביל המיוחד שלו כדי להתקרב אליו ולהוציא במקסימום מן הכח אל הפועל את הטוב שבו, ואם הקב"ה החליט שנשמה מסוימת תרד לעולם בצורה שונה- מיוחדת- מפגרת, זה לא משנה אם ההורים שלו ביצעו את הבדיקה וקבלו תוצאות תקינות, כי זה רצון ה' והבדיקה היא לא חלק מההשתדלות שלנו, היא בסה"כ בודקת רק כמה מחלות, ול"ע יש כ"כ הרבה מחלות.
אשמח לתשובה בהקדם.
תודה רבה ותזכו למצוות, שירה.
שלום שירה,
שאלת שאלה נפלאה וחשובה. אם הקב"ה גוזר גזירה על הולד שיוולד, לא עלינו, עם מחלה או מום, כל מה שנבדוק לפני החתונה לכאורה מיותר ולא מועיל! גם אם לא נצליח למצוא פגם צפוי ע"י הבדיקה, מנין לנו שהקב"ה לא יביא את הבעיה בצורה שונה?
את צודקת. אין לנו שום ביטחון שהבדיקה תפתור את כל הבעיות, אך אסור לנו להתעלם ממה שכן בידינו. האם תשאלי אותה שאלה על אדם שחש ברע ורוצה ללכת לבדוק את עצמו אצל הרופא? האם גם אז נאמר לו שאפילו אם יגלה שהבעיה שלו רצינית, וגם אם יצליח לרפא את המחלה, הקב"ה יביא עליו מחלה אחרת שממנה לא יוכל להתרפא, ח"ו, ואם כן חבל לו לבזבז את זמנו בבדיקות מיותרות? ודאי שלא. כל מה שאנחנו יכולים למנוע ע"י בדיקות פשוטות, מחובתנו לעשות זאת.
הקב"ה צופה עלינו ממרומים ומשגיח על כל צעד ושעל שאנו עושים. הוא מתבונן במעשינו ובדרכי פעולותינו, ולפי מעשינו משפיע עלינו מטובו וגוזר עלינו את גזירותיו. הגזירות עלינו נקבעות, בין היתר, לפי מעשינו והשתדלותינו. וכך אומרת הגמרא (מסכת נדה דף ע ע"ב):
"שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא… מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם? אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו… דהא בלא הא לא סגיא (זה בלי זה – ריבוי ישיבה ומיעוט סחורה בלי תפילה – לא די, אלא צריך את שניהם). מה יעשה אדם ויתעשר? אמר להן: ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה. אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועילו? אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו… דהא בלא הא לא סגי. מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? אמר להם: ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו? אלא יבקש רחמים ממי שהבנים שלו… דהא בלא הא לא סגי".
ה´ יתברך מצפה מאיתנו שנעשה את כל מה שביכולתנו, ולפי זה מכריע את הכף לדון אותנו. מצד אחד עלינו לפעול בצורה מעשית וע"פ הטבע, ומצד שני יש להתפלל אליו שיברך את מעשנו והשתדלותנו על מנת שישאו פרי ויצליחו. הרי לא מוסרי ולא נכון לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהקב"ה יעשה את העבודה בשבילנו. הקב"ה רואה עד כמה אנו משתוקקים לאותו דבר ועד כמה אנו מוכנים להקריב בעדו, ולפי זה מחליט מה מגיע לנו ובאיזה אופן נקבל זאת.
וכך כותב הרב קוק (עין איה ברכות פרק ט´ פסקה ק"כ):
"הבטחון הוא מוגדר כשנשלים את חוק ההשתדלות במה שהוא בידינו, ומה שאין יכולת שלנו מגיע לזה – שם הוא מקום הביטחון. כי במקום שהיכולת מתגלה, חלילה להשתמש בבטחון, שאין זה בטחון כי אם הוללות ומסה כלפי מעלה".
יש להשתמש במידת הביטחון רק לאחר שמיצינו את כל האפשרויות לעשות את הדבר בכוחות עצמנו, ולאחר שהשתדלנו במידת האפשר, אז מגיע תורו של הביטחון בה´. בדיקת "דור ישרים" מונעת מחלות רבות במאמץ קל ביותר שלנו מלמטה. ע"י ההתעוררות שלנו מכריע הקב"ה את התוצאות לעתיד ועל כן זו בדיקה חשובה והכרחית שמומלצת לכל.
שנזכה לבשורות טובות ובריאות שלימה,
איתי.
itaituch@gmail.com