חניכה שלי אמרה לי שקשה לה להתפלל בציבור….והאמת אף פעם לא נראה לי שחקרתי את הנושא….למה ברגע שיש ציבור עדיף תפילה בציבור? תודה 🙂
שלום וברכה,
יישר כוח על הרצון ללמוד וללמד גם יחד, ועל השאיפה לנסות ללמוד את הנושא ולא סתם לענות תשובה מהשרוול. אני לא בטוח שאחרי שתקראי את התשובה אז הדברים יהיו פתאום ברורים במאה אחוז, אך אני מקווה שזה יפתח מספר כיווני מחשבה בנוגע לחשיבות ומשמעות התפילה בציבור.
הבדל אחד שקיים בין תפלה ביחיד לתפלה בציבור זה אמירת חזרת הש"ץ. ננסה להסביר עיקרון אחד בתפלת ציבור דרך השאלה מהי החשיבות באמירת חזרת הש"ץ. הרמב"ם במשנה תורה (הלכות תפילה) ובמספר תשובות מרחיב בהסבר השתלשלות נוסח וצורת התפלה. לקראת סיום פרק ח ובתחילת פרק ט (בהלכות תפלה) הרמב"ם מסביר שמטרת חזרת הש"ץ היא בשביל להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל. כדי שכל אדם יוכל להתפלל ולא רק האנשים הבקיאים בנוסח התפלה, חכמים תקנו את חזרת הש"ץ. הרמב"ם בתשובה (שו"ת הרמב"ם סימן רכא ובסימן רנח) כותב שגם אם כל האנשים שנמצאים בבית כנסת הם בקיאים אומרים חזרת הש"ץ- תקנה חכמים הינה קבועה גם במציאות שכולם בקיאים.
ה´דאגה´ לאנשים שאינם בקיאים בלשון התפלה הינה רחבה בהלכות תפלה ובעיקרון של תפלה בציבור. בפרק א בהלכות תפלה הרמב"ם מרחיב בחידושו של עזרא לקבוע לשון ונוסח קבוע לתפלה. בימי הבית הראשון לא היה נוסח קבוע, ורק לאחר שיבת ציון תקנו זאת משום שהיו רבים שלא דיברו עברית. חידושו של עזרא לא הסתכם בתיקון של נוסח קבוע והוספה של חזרת הש"ץ, אלא מדובר בתקנה משמעותית בהבנת אופי התפלה.
עזרא הפך את התפלה מתפלה של יחידים לתפלה של ציבור. עזרא תיקן שהתפלה היא תפלה של ציבור וזה ע"י מספר מאפיינים (ניתן לראות זאת גם בספרי עזרא ונחמיה לאור המעמד המיוחד של חידוש קבלת התורה)- 1. תפלה בעשרה. 2. נוסח קבוע שכולם מתפללים, לא יתכן שרק חלק מהציבור יתפלל, ויש צורך למצוא דרך שבא גם האנשים שאינם בקיאים יתפללו.
כל אדם עומד לבדו מול בורא עולם בתפלת היחיד, אך בתפלה בציבור כל הקהל מתפלל יחד. לדוגמא- לא ניתן לדמיין את תפלת ימים נוראים ללא חזרת הש"ץ בה כולם מתפללים ושרים יחד. גם ביום חול רגיל חזרת הש"ץ מתפקדת כתפלת הציבור, וזה כדי שכל אדם מישראל יוכל להתפלל. היהדות והמצוות הם ברשות כלל ישראל ולא ברשות יחידים אנשי מעלה (ניתן לראות ניסוח זה באופן כללי בספרו של הרב סולובייצי´ק ´איש ההלכה´ עמודים 44-45). ישנם מספר מאמרים מעניינים של הרב סולובייצ´יק שנוגעים בנקודה זו. ניתן למצוא אותם בספרו דברי הגות והערכה, במאמרים- ´בית הכנסת- מוסד ורעיון´, ו´הקהילה´.
לסיכום- הסיבה שחזרת הש"ץ תוקנה היא בשביל להוציא ידי חובה את מי שאינו בקיא, וזאת גם לאור ראייה רחבה יותר של תפלה בציבור. תקנת חכמים אינה בטלה גם אם כולם בקיאים או כולם יכולים לקרוא מסידור, ובנוסף לכך יש לחזרת הש"ץ מטרות נוספות. סיכום הלכתי של עיקרון זה ניתן למצוא בתשובה של הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן יב. בתשובה זו הרב עובדיה מוסיף טעם נוסף לחזרת הש"ץ:
"ובימי חרפי הוספתי טעם לתפלת החזרה בזמן הזה, על פי מה שפסק מרן השלחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף א´): המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות, ואם לא כיון באבות, אפילו כיון בכל שאר הברכות, יחזור ויתפלל. וכתב על זה הרמ"א ובזמן הזה אין חוזרים בשביל חסרון כוונה בתפלה, שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין ואם כן למה יחזור. (טור). וכתב מרן החיד"א, שאף שמרן השלחן ערוך השמיט דברי הטור, ומשמע שסובר שגם עתה ראוי להיות חוזר, ויתאמץ לכוין דעתו, אבל אין המנהג כדברי מרן… ולכן בהיות ורוב המתפללים בזמנינו אינם מכוונים אף באבות, יש להם לכוין לתפלת חזרת השליח צבור, שבדרך כלל הוא מן המובחרים שבקהל, ומסתמא הוא זריז ובקי לכוין בתפלתו, ולפחות באבות, ועל ידי כך מוציא את הרבים ידי חובתם. (וטעם זה נכלל בתקנת חז"ל להוציא מי שאינו בקי, היינו שאינו בקי לכוין בתפלתו)… ושוב ראיתי שיש סמוכים לזה מתשובת הרמ"ע מפאנו (סימן קב, תשובה שמינית) שכתב, שאמנם אנו מחזיקים עצמנו כבקיאים להתפלל שלא יהיה השליח צבור מוציא אותנו, אך ראוי שנספק עצמנו כבלתי בקיאים שאם לא כיווננו כראוי נכוין לצאת בחזרת השליח צבור. ע"ש. "
הגמרא בברכות אומרת שאין הקב"ה מואס בתפלתם של רבים. ריה"ל בספר הכוזרי (ג,יט) מסביר מסביר באחד הדברים את הסיבה כהסבר שראינו כעת- הציבור מחפה על פגמי היחיד, ולכן גם תפלת היחיד יותר שלמה. כאשר אנו פונים את ה´ כציבור הרי שאנו עומדים עם כל היתרונות של כולם ומחפים על פגמי היחיד. בדיוק כמו ש-4 המינים משקפים את כל הציבור ולכן אנו לוקחים את כולם יחד, כך גם ראוי בתפלה לבוא כקהל ולא כיחיד.
ישנם רעיונות נוספים בתפלת הציבור, ובחרתי להתמקד בשניים שאני חושב שמרבית הראשונים והאחרונים מעלים. כמובן שאת מוזמנת להמשיך להעמיק וללמוד את הנושא בעצמך. תוכלי למצוא התייחסות לנושא בספר "תפילת ישרים" של הרב אלי אדלר.
אם ישנם שאלות או תהיות נוספות את מוזמנת בשמחה לכתוב לי או לנו שוב.
רק טוב והרבה הצלחה,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com