מהות התפילה – למה מתפללים?

שלום וברכה!
א.סליחה על האיחור בתשובה.

ב.התפילה היא המקום שבו האדם מבטא את הכמיהה שלו אל הקב"ה, את הצימאון לקשר עם הקב"ה באופן בלתי אמצעי הלא כך אומר דוד המלך "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי!"
אז ברור שהתפילה ביסודה היא המקום שלי לשבור את הצימאון האדיר הזה ולדבר עם ד´ מכל הלב.

אבל מצד שני הבעיה היא שאם הייתי מתפלל רק מתי שאני מרגיש כך, לא הייתי מתפלל בכלל, כיון שאני ישתקע מיום ליום בחיצוניות, בגשמיות, אז נכון שהתפילות שלי לפעמים הם לא בכוונה גמורה, אבל מצד שני הן מאפשרות לי בסופו של דבר להגיע לתפילה פעם ב- בשמחה, בכוונה, בדמעה. כל העוצמה של התפילה הזו באה בעקבות המפגש עם הקב"ה באופן יום יומי.

היהדות מעולם לא אמרה שהיא דת של פעם ב, אלא היא יום יומית, והחוויה של נוכחות ד´ נוצרת לאט לאט על ידי המפגש עם כל המצוות, התורה והתפילה במשך כל החיים, אט אט הכוונה מצליחה לחדור ליותר תפילות, עד שהאדם מצליח להתכוון בכל תפילה ותפילה.

ג.חשוב לי שתפרידי בין המסגרת שאת נמצאת בה כרגע שבו את מחויבת, כחלק מהמסגרת, הקב"ה בסופו של דבר רוצה שאת תרצי להתפלל כל יום, להתפלל זה לא לשבת בבית כנסת זה לדבר.

אני לא חושב שהציבור שלנו מפספס, כי כפי שאמרתי מקודם התפילה הסתמית פעם אחר פעם יוצרת בסופו של דבר נורמה שמביאה את האדם להגיע למפגש מתוך רצון, מתוך הצימאון האדיר לקירבה לקב"ה.

ד.התפילה שנכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה כוללת בתוכה את כל הבקשות שיש לאדם לבקש בחייו, זו הסיבה שהיא הוחלטה כהלכה שכל אחד יאמר, כיון שלצערנו אנחנו לא יודעים הרבה פעמים מה אנחנו צריכים. אז בתקנתם של אנשי כנסת הגדולה כלול כל מה שאנחנו צריכים באמת.

לפני שקבעו את התפילה אדם היה מקריב קורבן ועל ידי הקורבן מתקרב לקב"ה, כיון שהקורבן היה תהליך רוחני באדם, ומשחרב בית המקדש אנחנו מדברים בפינו ועל ידי כך נפגשים עם הרצונות האמיתיים שלנו.

ה.מצד שני אין התפילה שוללת את הדיבור האישי של האדם עם הקב"ה, להיפך התפילה אמורה לחזק את הרצון הזה, לדבר במילים שלך, על מה שאת רוצה מכל הלב. אז ברור שזה חשוב לדבר גם במילים שלך.

אני מקוה שזה עזר ואשמח להמשיך לעזור במה שאוכל במייל שלי

elchananshmuel@gmail.com

כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.