מהו הושעה נרבה

מועדים לשמחה,
היום השביעי של חג הסוכות, נקרא בתלמוד הבבלי: "יום שביעי של ערבה" (סוכה מב, ע"ב), על שם שהיו מקיפים את המזבח בערבה. ויש שהיו קוראים אותו: "יום חיבוט חריות", על שם ענפי הדקל שהיו מביאים וחובטין אותן בקרקע בצידי המזבח (סוכה מה, ע"א, במשנה). אמנם במדרשים נמצא שקוראים יום זה: "הושענא" (ויקרא רבה לז) או "הושענא רבה", "וכיוון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלים ערבי נחל, ומקיפין שבע הקפות" (מדרש תהלים [בובר] יז, ה). ובשם זה נזכר יום זה לדורות. אמנם מסוגיית הגמרא הבבלית לא ניתן להכיר את אופיו של הושענא רבה כיום דין, והוא ידוע כ"יום נטילת ערבה". רמז לכך נמצא במה שהוזכר בדרשה בירושלמי (ראש השנה פרק ד, הלכה ח), להוכיח שהתקיעה תהא במוסף: "ואותי יום יום ידרושון – זו תקיעה וערבה". בשני מועדים אלה, הכול נמצאים בבית הכנסת בזמן המוסף, אם לשמיעת קול השופר בראש השנה ואם לנטילת הערבה ביום הושענא רבה. עצם הדבר שהושוו שני הימים האלה זה לזה, יום תקיעת השופר שהוא יום הדין, ליום נטילת הערבה, שהוא הושענא רבה מלמדנו על יסוד משותף להם: דין.
וכך כתוב בספר המנהיג (סימן לח):
["כי בהושענא רבה מקוימת חתימת שלושת הספרים ה פ ת ו ח י ם בראש השנה לפני הקב"ה, ו נ ח ת מ י ם ביום הכיפורים, ובהושענא רבה – תכלית הכפרה"].

כבר בספרי הפוסקים אנו מוצאים שיש בהושענא רבה גוון של חג, שהכול באים לבית הכנסת, ומרבים במזמורים כמו ביום טוב ומרבים קצת בנרות, כמו ביום הכיפורים (טור, אורח חיים תרסד). והרמ"א הוסיף:
["והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר, כמו בערב יום הכיפורים, ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום הכפורים"]. (שו"ע, אורח חיים, סימן תרסד, א)

לעתים מתרחב העניין עד שנדמה ש'מרוב עצים לא רואים את היער', לא מדגישים את עיצומו של היום ועל מה נידונים בו, מרבים בתפילות המתחילות ב'הושענא' ולכן קוראים ליום זה "הושענא רבה" (חיי אדם, כלל קנג). רואים ביום זה מעין המשך לימים הנוראים, אבל לא מבליטים מספיק את מה שכתב ה'טור':
["לפי שבחג נידונים על המים, והכל הולך אחר החיתום, וכל חיי אדם תלויים במים"]. (טור, אורח חיים סימן תרסד)

מעניין שדווקא בספרי חסידות אשכנז, שנתחברו על רקע רדיפות ושמדות, בקידוש שם ה' במותם, הרי רק השמים היו פתוחים לפניהם, כי הקרקע, אדמת חו"ל הטמאה – בערה תחתיהם, והם שהשאירו לדורות, את תפילת 'אב הרחמים'. ארץ ישראל כה שגבה בעיניהם – עד שהותירו לנו גם את אריכות הסברתם בבקשת הגשמים ומעמדה של ארץ ישראל.

קישורים נוספים על יום השענה רבה:
הלכות – הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2760.
מאמר מקיף על הושע"ר: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hoshaana-2.htm.

הושענה רבה כיום דין: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3720.
אינציקלופדיה דעת – הושע"ר: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=622

שנה טובה וחג שמח,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il