מה ההבדל בין מצות ביעור לשליטה על כעס?!

בס"ד ניסן תשס"ג.

מדוע אנשים מקפידים מאד בהלכות פסח (שלא יהיה פרור חמץ, ושהכל יהיה "שמורה", ושלא יהיה "שרויה" וכדומה) ומקפידים פחות ב "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך", פחות מתעסקים באיך לשלוט על הכעס והגאוה.
הם יקפידו שלא יהיה פרור חמץ בבית, ושלא יהיה פרור אבק(…) , ולא איכפת להם שהנקיון יתבצע ע"י כעסים ומריבות רבות.
למה זה קורה? מה עובר לאנשים האלה בראש? איך מתקנים את הבעיה הזאת?
סיכום: למה לאנשים איכפת יותר נקיון הבית לפסח, מאשר איך הנקיון יבוצע (כעס, מריבות, חוסר אכפתיות וכדומה). לפי דעתי זה קורה בהרבה מצוות, (תפילה תפילין וכדומה, שמקפידים שהכל יהיה מהודר ולהגיע בזמן לתפילה, אבל לא איכפת להם להתעצבן (בדרך לתפילה) על הנהג הזה, ולריב עם האשה שבטעות שפכה מים על התפילין.
אודה לכם מאד אם תתנו את התיחסותכם לענין הזה. אני גם חושב שכדאי מאד לפרסם את השאלה , ומאיך שאני מכיר ואוהב את תשובתכם, כדאי שתפרסמו גם את התשובה!
תודה רבה!!!