בעזרת ה',
חנוכה מבורך!!
יישר כח ענקי על העשייה המבורכת של השותי"ם המעולים!
לגבי העניין של "הכל לטובה" איך זה מסתדר עם התפילות שלנו? לפעמים אנחנו מתפללים על משהו ולא מקבלים מענה..או לא כמו שציפינו ואפילו לפעמים ההפך הגמור קורה ואומרים "הכל לטובה"..אז למה מלכתחילה צריך את התפילות אם פשוט אפשר להאמין שה' מכוון את הכל?
תודה היו ברוכים לה'!!
שלום לך שואלת יקרה…
לפני הכול תודה רבה ונראה שעצם מידת הכרת הטוב על העשייה שלנו חשובה לא פחות מעצם העשייה עצמה והיא גם אומרת ומראה הרבה.
היא אומרת שבאמת לא צריך לקחת הכול כמובן מאליו ומראה על תכונות נפלאות ומידות בריאות ויפות.
לגבי השאלה, היא ממש במקום ומתבקשת מאליה.
´אז למה מלכתחילה צריך את התפילות אם פשוט אפשר להאמין שה´ מכוון את הכל?´
הגיוני לגמרי.
הרי מצינו במסכת ברכות ט´, ה´ ש"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה"
וראינו עוד גם כן בברכות נד, א "כי כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה" "וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (שם ס, כ).
ובאמת כשאנחנו רואים את הציטוטים האלה אז בכלל, משהו כאן לא ברור.
הרי ממילא אנחנו אומרים שהכול הכול זה הוא, הקב"ה עושה.
ומאחר שהוא מקור הטוב, אז ממילא כל מה שהוא עושה אמור להיות טוב "ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב"
אז באמת, תמוה ובדיוק כמו ששאלת, למה בכלל להתפלל?
אלא, שנראה לי שהתשובה נעוצה בכך שאנחנו צריכים לדעת ולהבדיל אחרי הכול איפה אנחנו נמצאים ומה ההבדל בין רצוי למצוי ובין דברים שמוגדרים ומונחים לנו בגדר של שאיפה ורצון להגיע למדרגה ולבחינה מסויימת לבין המצב הנוכחי שלנו או לחלופין לראיית הדברים כפי שאנחנו רואים אותם ממש כאן, במצב ובעולם שלנו ותשימי לב שלא סתם האותיות עולם לקוחות מהשורש ע.ל.ם- העלם, בבחינת נסתר ובלתי גלוי ובואי נפשט קצת את הדברים.
נניח שאת חייבת להגיע לחתונה של חברה מאוד טובה שלך ומכינה את עצמך כמה שעות לפני הזמן ולא רק זה, אלא שהפעם אמרת לא נחסוך בהוצאות והלך לקנות לעצמך שמלה ממש ממש מיוחדת בשדרת המעצבים שהשקעת עליה הון תועפות.
כל הדרך לאולם את מנסה להתחמק מטיפות הגשם שסוף סוף ירד תוך מילמול פסוקי תהילים בהם את מבקשת מהקב"ה שייתן לזוג הטרי את כל הבריאות והאושר שהם צריכים ושבבקשה ישגיח עליהם באופן פרטי.
עד כאן נשמע טוב נכון?
הכול ברוך ה´ בסדר, טפו טפו…
אלא שאז, רגע לפני שאת נכנסת לאולם, מגיחה לה משום מקום משאית, עולה על שלולית חצי מטר לידך והופל´ה, שמלת השבת של חנל´ה כבר לא כל כך לבנה ונקייה.
תנסי להיכנס רגע למצב ועם יד על הלב,לא תתבאסי מזה?
נראה לי שאפילו תשקלי לוותר על האירוע, חברה חברה אבל עדיין זה לא בדיוק החלום שלך להיכנס לאולם ולדפוק הופעה כשכתם ענק של גריז ושמן מרוח לך על השמלה.
נו, מה עכשיו?
כבר אין הקב"ה?
ומה איכפת לך? הרי הכול לטובה לא?
בעצם לא רק שהכול לטובה, אלא שאם נחשוב על זה מבחינה הגיונית וממבט יהודי הרי שמבין כל האפשריות שהיו יכולות להיות לך באותה שנייה, אני מניח שזאת האפשרות הכי טובה שהייתה אמורה לקרות לך.
הרי הקב"ה אוהב אותך והוא רוצה את הכי טוב בשבילך אז.. הנה קיבלת.
ולפי זה למה שלא תיכנסי לחתונה כשחיוך ענק מרוח לך על הפנים תוך המשך מלמול פסוקי התהילים שלך מתוך הודאה מיוחדת לקב"ה:
´שיו אבאל´ה שלי שבשמיים, אין לך מושג כמה שמחתי אותי עכשיו ואני מודה לך על זה שהבאתי לי את הניסיון הזה והצלחתי ברוך ה´ בזכותך להתמודד איתו´.
נשמע לך מופרך? הזוי?
אז נכון, מצד האמת זה בדיוק מה שהיה אמור להיות.
אלא מה…אנחנו, את, אני, כמעט כולנו (ישנם כמובן יחידי סגולה), לא תמיד נמצאים שם, בדרגות האלה.
נו אז מה בעצם הולך כאן…בעיה נכון?
אלא שאנחנו מבינים מצויין שמה לעשות שעבודת ה´ היא לא בדיוק בגרות בהסטוריה וכל החלק של הלב תופס תפקיד מאוד מרכזי וזו בעצם העבודה והתפקיד שלנו כאן.
להגיע לידי התאמה והשלמה בין ההשגות השכליות שלנו בהם אנחנו מבינים שבאמת הכול לטובה ומהקב"ה, לבין לחיות את הדברים בלב.
ואם נסתכל על מנת להשלים את העניין בגמרא בפסחים נ:
"והיה ה´ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה´ אחד ושמו אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא( כלומר שואלת הגמרא, מה זאת אומרת, ביום ההוא? וכי עכשיו, ´אטו-האידנא´ הקב"ה אינו אחד?) – אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא.
העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא – כולו הטוב והמטיב…"
ובואי נראה את הסברו היפה של הרב דוד לבנון בשיעורו ´למנצח על איילת השחר´ שדן בסוגיית פורים, בהם הנושא הזה של, העלם וגלוי ונסתר בעולם שלנו בא לידי ביטוי בצורה מאוד חזקה וברורה:
"שני המאמרים האמורים כאן הם אחד, הואיל ושמותיו של הקב"ה מלמדים על דרכי הנהגתו את העולם, ובעולם הזה אין אנו מבינים את פנימיות הנהגתו יתברך, לכן אי אפשר לקרוא את השם ככתיבתו, אבל לעתיד לבא יתגלה פנימיות הנהגתו, ואז יהיה ה´ אחד ושמו אחד. ולכן בעולם הזה נראה שיש בשורות רעות וכך יש לברך עליהן, אבל לעתיד לבוא, שתתגלה פנימיות הנהגתו, על הכל יברך הטוב והמטיב". עד כאן דבריו.
כלומר שואלת יקרה, את רואה שבעולם הבא, גם אז יהיו לנו מקרים ודברים שאילו היו קורים לנו היום היינו מחזיקים מהם בגדר בשורות רעות אלא שאז אנחנו באמת נחיה גם את הדרגה הזו שדיברת עליה.
ולא רק נאמר ´הכול לטובה´ להבדיל מהיום, בוא אנחנו לא רואים הכול וחיים בעולם, העלם, ולכן גם שאנחנו מכירים בשכל, עדיין אנחנו לא מסוגלים, לפחות רובנו לחיות באמת את הדברים ולכן מברכים ´ברוך דיין האמת´ הגם שאנחנו בטוחים שהולך לצאת דבר טוב מעצם הדבר הרע הזה.
נקודה נוספת:
חשבת פעם מה הסיבה שאנחנו אומרים בראש השנה שנזכה לשנה טובה ומתוקה?
אם היא טובה אז ברור שהיא מתוקה לא?
או בעצם אם נשלב את מה ששאלת, אם הכול לטובה אז למה לבקש שתהיה מתוקה?
אז זה בדיוק העניין.
אנחנו מתפללים שגם נזכה באמת לקבל את הדברים בצורה כזו שלא נעשה שקר בנפשנו.
שהקב"ה לא יעמיד אותנו בנסיונות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם ושחס וחלילה נגיד שנכון, הכול לטובה אולם נחוש תחושת מרירות.
אנחנו רוצים גם לחוש את המתיקות שבדבר.
מלבד זאת ישנה נקודה אחרונה אולם חשובה לא פחות.
השאלה שלך יוצאת מתוך נקודת הנחה בא התפילה היא אמצעי לקראת משהו.
האדם מתפלל על מנת לבקש מאלוהיו שיטיב לו שזו דרך אגב חשיבה נכונה שהרי התפילה היא באמת אמצעי ודרך בכדי להשיג את הבקשות שלנו.
אולם יחד עם זה ולא פחות חשוב את, אנחנו, צריכים לזכור שהתפילה והקשר שלנו עם הקב"ה, היא היא לכשעצמה גם המטרה הסופית.
עצם הדיבור איתו, השתפכות הנפש והלב לפניו,המילים האישיות שאנחנו אומרים לו, כל זה לכשעצמו הוא דבר גדול וענק שדי רק לו בכדי שנצטווה ויותר מכך נחיה אותו.
תראי כמה חסידות ברסלב מדברת בעניין הזה וכמה בכלל מוזכרת בחסידות הגישה הזו שרואה בתפילה כמטרה בא האדם מתקשר עם קונו מלבד האמצעי שהיא אמורה להיות.
אז בואי נסכם רק את הדברים בקצרה:
דיברנו על זה שנכון שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה אולם עדיין אנחנו חיים בעולם הזה, בהעלם.
ומתוך כך גם המדרגה שלנו היא כזו שאנחנו מבקשים מהקב"ה שנוכל כמה שיותר לראות אותו מתוך העלם הזה ולכן בצורה מאוד טבעית ומובנת ככל שיהיו לנו פחות נסיונות ויותר דברים שנוכל באמת ליישב אותם עם הלב כך נוכל יותר להרגיש ולראות את הקב"ה מתגלה לנו במעשיו.
דבר נוסף הוא שהשאלה שלך יוצאת מתוך הנחה שהתפילה היא אמצעי אולם אם נסתכל עליה כאל מטרה, הרי שעצם התפילה לכשעצמה היא כבר הדבר אותו אנחנו מבקשים.
שאלת שאלה עמוקה ומתבקשת ותמשיכי באמת לבקש ועבוד את הקב"ה מתוך הבנה שתוביל אותך לחיות אמיתית של הדברים.
אם בא לך להרחיב או להעיר את מוזמנת תמיד
מקווה שהתשובה קצת עזרה לך
שבת שלום
אבינועם
avinoam811@gmail.com