מה זה חסידות ולמה היו לה מתנגדים?

שלום ענת.
כדי להבין את צמיחתה של תנועת החסידות, ניזכר ברקע ובתקופה: גלות ממושכת, שניתקה את עם ישראל מחייו המקוריים בארץ ישראל. במקום מלכות ישראלית, מקדש וסנהדרין היה עם ישראל נתונים לרדיפות וגירושים כמעט אלפים שנה, מצב שהביא להחנקת כוחות החיים של העם, והיהדות באה לידי ביטוי רק בשמירה על פרטי המצוות שעוד היה אפשר לקיים בגלות. אפשר לומר שהמצב המדכא של הגלות לא איפשר להמוני עם ישראל להרגיש את הנשמה והשמחה של עבודת ה', למעט יחידים שידעו למצוא את האור גם כשמסביב הכל חשוך, וה' מסתיר, יחסית, את פניו.
הקב"ה שולח בכל דור ודור את הצדיקים המתאימים לו, וכך נולד ר' ישראל בעל שם טוב, ולנוכח האוירה העגומה בעם ישראל עשה הוא מעשה. הבעש"ט עבר ממקום למקום, ולימד את עם ישראל כיצד ניתן לשמוח שמחה אמיתית גם בגלות. הבעש"ט לימד שה' אוהב את עם ישראל תמיד, אפילו כשהוא חוטא, ושבעצם גם הגלות הארוכה היא כמו אבא שמייסר את בנו כדי שישוב למוטב. הוא לימד שיש לכל אחד ואחד נשמה יקרה, שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה תמיד, שהמצוות אינן רק פעולות טכניות אלא הכוונה והרגש הם מרכיבים מרכזיים במצוות. הבעש"ט לימד שכדי לעבוד את ה' אפשר גם להתכנס יחדיו על כוס משקה טוב.
מטבע הדברים, היו העניינים שלימד הבעש"ט עניינים הקשורים יותר לפנימיות התורה, המאירה את המשמעות הפנימית לדברים החיצוניים. אכן, תנועת החסידות היתה זו שהחלה לגלות את התורה הנסתרת ולהפוך רבדים מסויימים בה לנחלת הכלל.
אולם כאשר מתגלים סודות התורה, תמיד יש אנשים שיטעו בהבנתם, וכך גם היו אנשים שלא הבינו נכון את כוונתו של הבעש"ט. הם חשבו שאם הרגש זה כל כך חשוב, זה אומר שהמעשה הטכני הוא פחות חשוב. הם חשבו שאם אדם עושה מצוה עם הרבה הכנות חשובות, אז לא נורא אם הוא יפספס כמה פרטים. לא נורא אם למשל הוא יאכל את האפיקומן אחרי חצות, אם לפני כן הוא עסק בהרבה כוונה ורגש בבירור עניינה של יציאת מצרים.
תופעות אלו ותופעות דומות הביאו את הגר"א להתנגד בחריפות לתנועת החסידות. הגר"א ובית מדרשו, כמו ר' חיים מוולוזי'ן בספרו 'נפש החיים', הדגישו את חשיבות הפרטים המעשיים של המצוות, ואת העובדה שהתורה אינה רק זכות אלא גם חובה.
האמת היא שאם היו הגר"א והבעש"ט נפגשים ומבררים את הדברים יחדיו, אולי היה מתברר שאין בכלל נקודות ויכוח מהותיות ביניהם, אם כי היה ויכוח ביחס להדגשות. לפני זמן מסויים התגלה כתב יד שחתום עליו 'ר' ישראל' ולפי תוכנו היו בטוחים שהיו שייך לר' ישראל בעל שם טוב (או לאחד מתלמידיו, איני זוכר) ובסוף התברר שכתב אותו ר' ישראל משקלוב, תלמידו של הגר"א.
'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. בזכות הויכוח, התבררו שתי הזוויות של האמת שיחד הן משלימות זו את זו: הקב"ה רוצה מאיתנו גם את הלב, וגם את המעשה. גם את רגשות השמחה, וגם את רגשות היראה. אנחנו גם בניו האהובים של ה', וגם עבדיו. אם לא היתה ההתנגדות לחסידות – היו הרבה דברים נשארים לא מבוררים אצל חלק מהעם, וגם גדוליהם לא היו רואים שיש צורך להדגיש אותם. דוקא בגלל ההתנגדות לחסידות, התעוררו גם גדולי החסידים להדגיש: ודאי שאנחנו מסכימים על העקרונות שאתם אומרים! וכן גדולי המתנגדים אומרים: ודאי שהשמחה היא מאוד חשובה! וכן על זו הדרך (שוב, ברור שהיו גם נקודות ויכוח, אבל לא בשורשים). כך שיצא שבזכות הויכוח, זהרה האמת לבסוף במלוא תקפה. כך הוא דרכה של האמת: ככל שהאמת מורכבת ועמוקה, הרי שכדי לצאת לאור בעולם היא עוברת דרך בירורים וליטושים.
לאחר שעבר עם ישראל את השלב החשוב הזה, הגיע הזמן לשלום ולשלוה, ואכן כיום יודעים גם החסידים וגם המתנגדים שמדובר בשני גוונים שונים ולגטימיים בעבודת ה', אשר כל אחד מהם מסכים ליסודות שאומר חבירו. רבים מביניהם לומדים בספריהם של שני הצדדים, ובהרבה ספריות תורניות ניתן למצוא זה ליד זה ספרים מכל הגוונים. יש הרבה אנשים שיש להם סבא אחד 'חסידי' ואחד 'מתנגד', וכך הם יונקים מתורתם של שניהם.
חשוב לדעת כי העיקרון הזה נכון בכל מחלוקת בין גדולי ישראל. אם נשים לב נראה תמיד, בכל המחלוקות המהותיות, שהיסודות והעקרונות הינם מוסכמים, ונקודת הויכוח היא היכן הגבול. אם תשאלי אותי באופן אישי, אני משתדל תמיד לראות את נקודות האמת שקיימות בכל גוון וגוון, ולראות כיצד הגוונים השונים יוצרים את העושר והיופי של היהדות. כשחושבים טוב רואים שבעומק – אין סתירה בין דרכים שנראות שונות, אלא השלמה.
אם ננסה למנות את התרומה של תנועת החסידות ושל "המתנגדים" לעם ישראל ולעבודת ה', אני חושב שלא יספיק גם ספר שלם. החסידות הדגישה את חשיבותה של עבודת ה' בצוותא, שבאה לידי ביטוי ב'טיש' – התכנסות עם האדמו"ר תוך אמירת דברי תורה, שירות ותשבחות, בעזרה הדדית מאוד מפותחת ובהרגשה שכולם משפחה אחת. אצל "המתנגדים" אין 'אדמו"ר', אלא ההדרכה היא שכל אחד יאמין בעצמו ובכוחותיו, שהוא יכול להתקשר לקב"ה גם בלי מתווכים.
ניסיתי מעט על קצה המזלג לכתוב מהידוע לי, אבל אני חושב שנגעתי רק בקצהו של הנושא.
כל טוב בנתיים!
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il