מה זה קידוש ה' ואיך עושים את זה?

שלום רב,
ישר כח על השאלה היפה והרצון להעמיק.
פירוש המילה קדוש בעברית הוא נבדל: "ולהבדיל בין הקודש ובין החול". כך גם להקדיש חפץ פירושו להבדילו מחפצים אחרים. אנו אומרים בתפילה "אתה קדוש ושמך קדוש". אתה קדוש – הבורא הינו נבדל מהבריאה, אך לא רק הקב"ה עצמו קדוש אלא גם שמו קדוש.
מהו שם? שם הוא המקשר בין הדבר עצמו לבין אחרים, במילים אחרות השם מגלה את הדבר. כך למשל שם של אדם מבטא את מהותו. שם ה' הינו התגלות ה' בבריאה – אין שום אפשרות לנברא להשיג את מהותו ועצמו של הבורא, אך הקב"ה מתגלה בבריאה – דרך הנהגתו אותה ודרך הבריאה עצמה, וגם התגלות ה' בבריאה הינה קדושה, כלומר נבדלת ומרוממת מהבריאה עצמה (הדבר יפורט בהמשך).
שמו של הקב"ה הינו קדוש ללא כל תלות במעשינו, במילים אחרות – הקב"ה מתגלה בבריאה, מנהיג אותה ומחייה אותה בכל רגע ורגע בין אם נרצה בכך ובין אם לא נרצה בכך, בין אם נכיר בכך ובין אם לא. מהי אם כן משמעות מצוות קידוש ה'? אנו מצווים לגלות את הופעתו של הקב"ה בבריאה, לגלות עד כמה היא נשגבה וגדולה.
כל מעשה המגלה את הופעת הקב"ה בבריאה הינו קידוש ה', אך יש בכך דרגות רבות, כעוצמתו של הגילוי. יש גילוי לעצמי, ויש גילוי לאחרים. יש גילוי פרטי, ויש גילוי כללי. כמו כן ישנן הופעות רבות של הקב"ה בבריאה, וממילא יתכנו אופנים רבים לקידוש ה'. נתבונן בשתי פרשיות בתנ"ך, המלמדות על שני אופנים בסיסיים של קידוש ה', שני אופנים של גילוי גדולת ה' בעולם.
בפרשת מי מריבה אומר הקב"ה למשה: "כאשר מריתם פי במדבר צין במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צין (במדבר כז, יד)". האופן הראשון של קדושת ה' הוא להראות כיצד הקב"ה הינו מעל העולם, שולט בסדרי הטבע ויכול לשנותם כרצונו. יכולת ה' הינה נבדלת מהבריאה עצמה, אינה מוגבלת בזמן ובמקום, שני המאפיינים של כל דבר שנברא.
מקום נוסף בו אנו פוגשים ביטוי זה הוא בספר יחזקאל ל"ו, כג: "וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני ה'… בהקדשי בכם לעיניהם". פרק זה עוסק במציאותו של עם ישראל בגלות – מציאות זו גורמת לחילול שם שמים, כאשר עם ישראל שהוא עם ה' – מושפל, ועל כן אומר הקב"ה "יקדש את שמו", בכך שיקבץ את עם ישראל לארצו.
מה בין שתי פרשיות אלו? בפרשת מי מריבה הדגש הוא על היותו של הקב"ה מעל המציאות החומרית הבטלה כלפיו. לעומת זאת בספר יחזקאל הדגש הוא על כך שאור ה' מתגלה בתוך המציאות, חייו של עם ישראל הם חייה של הופעת ה' במציאות, ולכן כאשר עם ישראל בגלות גם השכינה בגלות. גם בתוך המציאות אפשר לגלות את גודלו של הקב"ה. זהו למעשה עניינו של שיר השירים הנקרא 'קודש קדשים' – בו מתגלה שבשורש אין כל סתירה בין החול לקודש.
ניתן לדמות את התגלות ה' בעולם לאור השמש. השמש הינה מצד אחד נבדלת מהעולם ושולטת על סדריו, מתי יום ומתי לילה, מתי קיץ ומתי חורף. מצד שני, דוקא בגלל גדלותה – בכוחה להאיר בו כל פינה ולהחיות את הבריאה כולה. מצד אחד הקב"ה מתגלה בעולם בכך שהוא המלך, הוא השולט היחיד, הכל נעשה על פי רצונו, אין דבר בבריאה הדומה לו בצורה כלשהי של דמיון. מצד שני הוא מגלה על הבריאה את אורו, הוא הנותן לה חיים ואהבה בכל רגע ורגע (שני צדדים אלו הם גם ההבדל בין הנס ובין הטבע. להרחבה בנושא ניתן לעיין ברמב"ן בסוף פרשת בא).
שני צדדים אלו בגדולתו של הקב"ה באים לידי ביטוי גם בשני חלקיה של מצוות קידוש ה', המבוארת ברמב"ם (הלכות יסודי התורה פ"ה): האופן הראשון הוא למסור את הנפש כאשר גוי מאיים על יהודי שאם לא יעבור עבירה יהרג. מעשה כזה מקדש את שם ה' בכך שהוא מראה ששם ה' הינו כל כך נשגב שאנו מוכנים למסור את נפשינו בשבילו, והוא מתקשר לצד הראשון של קידוש ה' – המציאות כולה בטלה בשביל הקב"ה. האופן השני המוזכר בסוף הפרק הוא עשיית מעשים שיביאו אחרים לומר כמה נאים מעשיו של עובד ה'. זו לשון הרמב"ם (שם הלכה יא): "וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". כאן מדובר בגילוי גדולת ה' המתגלית במציאות. דוגמא נוספת לקידוש ה' מהסוג השני היא ללמוד על הבריאה, כאשר נעשה הדבר מתוך רצון להכיר את העולם שברא הקב"ה.
מדברי הרמב"ם נלמד כי קידוש ה' הינו בראש ובראשונה להראות לאחרים את גדולתו של הקב"ה. אולם מבחינה מסויימת, כל מצוה שאדם עושה היא קידוש ה', כיון שכל מצוה פועלת באופן פנימי על המציאות להאיר בה את אור ה', אלא שזהו קידוש ה' נסתר יותר.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים