מה לחשוב על פיני גרשון?

שלום לך,וסליחה על העיכוב בתשובה!

קודם כל אתייחס באופן כללי ולאו דווקא לפיני גרשון.
ראי, אכן ממבט חיצוני נראה שישנה פה צביעות. מה פתאום אתם נזכרים בכך שיש אלוקים, רק כשטוב לכם אתם מאמינים? אך לדעתי, איננו יודעים מה בדיוק עובר לאנשים אלו בראש. האם אנו יודעים כמה תורה הם לומדים בזמנם הפנוי? כמה הם מעמיקים באמונתם? אנו פוגשים אותם בנקודה אחת בחייהם, האם זה הכל אצלם? לא נראה לי.
בקשר לשאלה אם יש בכך קידוש ה'? לפי דעתי יש. יש קידוש ה' בכך שאדם תולה את הצלחותיו בה' ולא בכוחו הוא, בפרט אם זה בפרהסיא. נכון, אין זה השיא, יש לנו דרכים טובות יותר לכך, מצוות, אמונה כשקשה וכדו', אך גם מזה שם ה' מתקדש.

במיוחד כשאנו יודעים שלכל יהודי יש ניצוץ אלוקי בתוכו וגם אם בתחילה הוא מתגלה בצורה חלקית – הוא קיים, והגיוני מאוד שההכרזה הזו באה ממקום עמוק בנשמה, שמה לעשות – היא לא מתגלית בצורה שלמה.
ואגב, ביחס לפיני גרשון באופן פרטי, לא מזמן התפרסם איתו ראיון ב"מעייני הישועה" שבו התברר שהוא גם מניח תפילין כל יום, וגרם לעוד כמה אנשים בקיבוץ שלו לעשות זאת. לא תמיד זה קל לבצע מהפך בחיים בבת אחת, אבל לעולם לעולם אין לזלזל בערכם של מעשים חלקיים. הרי כל אחד מכיר גם מעצמו את הפער בין הרצוי למצוי, וזו לא סיבה לזלזל בעצם הרצון!
נקודה חשובה לסיום, זו לא ביקורת אלא נקודה למחשבה שאת ודאי יודעת. לדעתי איננו אחראים על השני. כל אחד צריך להיות אחראי על עצמו. אם מישהו רוצה לפרסם את ה', כל הכבוד לו. בואי לא נכנס לקישקע של השני לבדוק עד כמה טהורות כוונותיו, בשביל מה? למה זה טוב? זה משכיח מאתנו את העיון בנו, את התקדמותנו. זוהי דרכם של כת הליצנים, מתעסקים עם כל הבעיות שמסביבם, אך לא מעיזים לעסוק בעצמם. חבל לנו, בואי נתעסק בנו, בחיובי וביפה, ולא בשני וברע. כמובן שאת לא התכוונת למשהו לא טוב, חלילה – אבל זו הערה כללית לכל אחד מאיתנו כולל אותי כמובן.

כל טוב,
אסף, חברים מקשיבים