מה לעשות ביום ההולדת וקשיים בברכת המזון

שלום וברכה!
יום הולדתו של אדם הוא יום גדול, יום בו הוא מודה לקב"ה על מתנת החיים הגדולה שקיבל. כדי באמת להרגיש עד כמה גדול הוא חסדו של ה' איתך, כדאי לך פשוט לשבת ולחשוב על כל החסדים שה' עשה איתך עד היום, כיצד הוא הנחה אותך באהבה וכו' (ועדיין זה יהיה כלום לעומת מה שה' באמת מיטיב עם איתך).
מתוך ההסתכלות הזו על כל החיים שקיבלת במתנה, עולה ההבנה שעם מתנה כזו גדולה צריך לעשות משהו רציני באמת. לכן יום ההולדת הוא גם יום של חשבון נפש, של חשיבה על מה שהיית עד היום לעומת האדם העצום שאת יכולה להיות בפוטנציאל, ומתוך כך קבלה לעתיד על עצמך להתקדם הלאה.
בחב"ד ישנם כמה מנהגים שנהגו לעשות ביום ההולדת:
1. נתינת צדקה (קצת יותר ממה שרגילים תמיד) לפני שחרית ומנחה. אם יום ההולדת יוצא בשבת – נותנים את הצדקה לפני שבת.
2. ריבוי בתפילה. חשוב להתפלל במיוחד על עבודת ה' שלך, ואם את יכולה להגיע לכותל המערבי להתפלל שם – מה טוב.
3. קריאת פרק התהילים של השנה אליה את נכנסת. זאת אומרת, אם תהיי ביום הולדתך בת 17 עלייך לקרוא את פרק י"ח בתהילים, מכיוון שאת בעצם נכנסת לשנה ה-18 לחייך.
4. להשתדל להשפיע באותו יום על סביבתך בצורה חיובית – לגמול חסד עם כולם, לומר אולי איזה דבר תורה במסיבת יום ההולדת (אם עושים לך) וכדו'.
5. לקבל על עצמך משהו טוב.
6. אם אפשר – לברך שהחיינו על בגד/פרי חדש.
כדאי לבקש מאנשים שיברכו אותך, ותברכי אותם גם את (לא לשכוח לענות אמן על כל ברכה).

ובקשר לברכת המזון, אז קודם כל – יישר כוח גדול על כך שאת מתביישת בעובדה שיצר הרע עובד עלייך ואומר לך ש"אין לך כוח" לברך ברכת המזון. זה מראה שלנשמה שלך באמת כואב על כך, כי באמת יש לה כוח, יש לה המון כוח לברך ברכת המזון!
אלא מה? היצר הרע פשוט נהנה לומר לך ש"מה פתאום, ממתי יש לך כוח לכזה דבר ענק שלוקח 5 דקות שלמות? ממתי יש לך עצבים להתחיל להתכוון בברכה במשך
ח-מ-ש
ד-ק-ו-ת
ש-ל-מ-ו-ת,
מ-ל-א-ו-ת
ו-א-ר-ו-כ-ו-ת
כ-ל כ-ך?"

נו באמת, לא נראה לך שהוא עובד עלייך?
הרי אם תסתכלי בברכת המזון – זו ברכה כל כך יפה! את מודה לקב"ה על כך שבאהבה גדולה ועצומה הוא נתן לך אוכל. וזה לא סתם שהוא נתן לך, למשל, לחם, אלא שמאז שנזרע גרגר החיטה הקב"ה דאג שיצמח ויגדל, ואח"כ דאג שמישהו יקצור אותו, ושעוד אדם יעשה ממנו קמח, ושאדם אחר ילוש אותו במים ויעשה ממנו לחם, והוא דאג שיהיה תנור שבו ייאפה הלחם, ושאח"כ נהג המשאית יסיע אותו עד למכולת שליד ביתך, ואז הוא גם דאג שיהיה לך כסף לקנות לחם, ושיהיו לך רגליים ללכת למכולת וכו' וכו', והכל – בשביל שתוכלי לאכול פרוסה אחת של לחם! ובכל שלב מהשלבים האלו ה' הכניס את אהבתו אלייך, בכל שלב הוא אמר שהגרגר הזה גודל בשבילך, ושהקמח נטחן בשבילך, ושנהג המשאית מסיע בשבילך, כי הוא ידע שבסוף שזה יגיע אלייך.
ואז – בעצם זה שאת מברכת "ברוך אתה ה'… הא-ל הזן אותנו ואת העולם כולו בטובו, בחן (כן, איך שהאוכל שלנו נראה יפה, ומריח טוב וכל כך מעורר תיאבון…) בחסד (כי לא נראה לי שזה מגיע לנו בזכות) ברווח (סבלת פעם חרפת רעב?) וברחמים רבים…", את כולך מלאת רגשי תודה על כל הטוב הזה, על כל האהבה הגדולה הזו של הקב"ה אלייך.
האם יש דבר יפה מזה?
ובשביל זה הקב"ה נתן לנו את כל הברכות – כדי שנדע עד כמה טוב לנו! כי זה כל כך טוב להרגיש שאת לא סתם אוכלת אוכל, אלא את אוכלת אוכל שמלא כולו באהבה, מלא כולו בהשגחה גדולה ועצומה של הקב"ה עלייך!
ומלבד זה – ישנן כל כך הרבה בקשות מהקב"ה בברכת המזון, וכשאפשר לבקש מהמלך כל כך הרבה דברים יפים (והוא גם נותן), מי לא רוצה לבקש?
ולזה היצר הרע הטיפש והמטופש, שרק מנסה להרוס את חייך ולתת לך הרגשה רעה, אומר שאין לך כח.
שימי עליו פס.

ואם עדיין קשה לך – כבר אמר ר' נחמן מברסלב ש"אין יאוש בעולם כלל", וגם אם נופלים ונכשלים לפעמים, תמיד אפשר לקום ולהתחיל מחדש. אפשר גם לקרוא ספרים בנושא (ובנושא התפילה והברכות בכלל), יש רבים כאלו.
בהצלחה רבה בכל וכל טוב!
תמר, חברים מקשיבים