שלום רב אני מבקש עיצה- תחבולה. פעמים שבא אדם ומתחיל לצעוק עלי, קורא לך "חוצפן"!! עם קריאות כאלו עוד אפשר לשתוק ולא לענות ולא להוציא החוצה את הכעס האצור בפנים, אלא להירגע ולהגיב פעם אחרת על צעקותיו. אבל יש מצב שהצועק שואל שאלות כגון "אבל תענה לי למה הנחת את הרדיו פה?! אתה לא יודע שזה הורס את זה? תענה לי! נווו אני מחכה תסביר לי למה הנחת את הרדיו פה!??!" אם אני יענה זה יהיה בצעקותך או בכעס רב, מה כדאי לעשות (איזה תחבולות) כדאי לעשות במצב כזה שצועקים עליך?
תודה רבה!!
מועדים לשמחה,
בראשית דבריך כתבת, כי על קריאות כלפיך הינך יכול לשתוק – אשריך שזכית לכך. תדע שרבים אינם זוכים לכך ואינם יכולים לשתוק על פגיעה בהם. תכונה זו אינה תכונה מולדת אלא תכונה נרכשת אשר הגעת אליה בעמל במשך השנים.
בגמרא כתוב:
'תנו רבנן: עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין – עליהן הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגברתו"'. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב)
ומסביר רש"י:
'הנעלבים ואינם עולבים – אחרים באין עליהם בחוצפה, ולא הן על אחרים'. (רש"י מסכת שבת דף פח עמוד ב)
אכן שיחה בכבוד, לאחר ששכך הכעס המיידי, הינה הפיתרון הנכון ביותר למקרים כגון זה.
בהמשך דבריך כתבת שהינך אובד עיצות מה לענות מול שאלות ישירות, ועל כן עצתי לך היא שבעת הכעס תבליג ואל תנסה לענות להשיב לכל היותר התנצל. לאחר מכן כשירגע הכעס ולאחר שתשקול את דבריך תגש אל האדם בכבוד ותדבר איתו על מה שהציק לו. על שיחה זו שתבוא ברכות ובנעימות אומר הכתוב במשלי "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה" ו"לשון רכה תשבר גרם".
לדעתי ומנסיון אם באים בכבוד ובנימוס זה עובד, וממילא מתישרים כל ההדורים והכעס נמוג כלא היה. כמובן צריך לדעת להתנצל אם אכן צריך, ותמיד לסיים ברוח טובה.
חג שמח
שלמה, חברים מקשיבים
