שלום,אני בגיל העשרה וסובלת מבעיה אסתטית המקשה עלי כנערה. על אף ריבוי התפילות, טרם נפתרה בעייתי. אמא שלי סוברת שאין לפנות לקבלת טיפול רפואי בשל תופעות הלוואי, ולדעתה יש להמשיך להתפלל. אני מתלבטת האם עלי לבצע ניתוח לשיפור מצבי או לשמוע לקולה של אימי. בנוסף, אני מרגישה שאין זו זכותי להצטער כל כך על בעייתי, שכן ישנן בעיות קשות יותר. אני מתביישת לספר לחברותי על מצבי. קשה לי.
שואלת יקרה שלום לך!
קשה! כמה קשה! המצב שאת מתארת אינו פשוט כלל. מעבר לבעיה הפיזית שאת מתמודדת איתה, נפשך נאלצת להתמודד עם לא מעט דילמות מסובכות וכואבות הכרוכות במצבך, ולא פלא שאת מרגישה צורך לבכות.
אל מול רצונך לעשות את הניתוח ולשפר את מצבך, עומדת עמדתה של אימך, ורצונך לרצות אותה ולשמוע בקולה ביחד עם המחשבה שאולי יש משהו בדבריה* אל מול מחשבתך כי עליך לפעול באופן מעשי לשיפור מצבך, עומדת המחשבה שאולי יש לבטוח בה' ולפעול בעיקר באמצעות תפילה וחזרה בתשובה* אל מול הכאב שאת חווה, עומדת התחושה כאילו אין זה מן הראוי לחוש זאת כיוון שיש בעיות גדולות מזו בעולם* אל מול הרצון לשתף אחרים במצוקתך, עומדת הבושה מפני חשיפת הבעיה שלך. אכן לא קל.
אנסה לתת לך מספר מחשבות בנוגע לדילמות המעסיקות אותך, בתקווה שדברי יעזרו לך ליישב את הדברים בתוכך.
בנוגע להתנגשות בין רצונך לבין רצון אימך, הרי שברור שאת היא האחראית על גופך ואת המחליטה בנוגע אליו. ככל הידוע לי הרפואה התפתחה מאוד בתחום הניתוחים הפלסטיים, ותופעות הלוואי והסיכונים, אם ישנם, הינם מינוריים. במידה והתייעצת עם מומחים רפואיים בתחום וקיבלת חוות דעת לפיה אכן רצוי ומומלץ לערוך את הניתוח על אף תופעות הלוואי, ואת חפצה בכך ומוכנה לקחת את הסיכון, הרי שיש לך את מלוא הזכות להחליט כך. אם טרם עשית כן, הרי שזהו הצעד הראשון שיש לדעתי לנקוט, ולאור זה להחליט.
אמנם יש חשיבות לרצות את אימך, הן מצד כיבוד הורים, והן מצד היותה ככל הנראה הגורם המממן את הניתוח (כך הבנתי בשל גילך), ולכן המלצתי היא כי תציעי לאימך ללכת איתה יחדיו להתייעצות עם אדם שלישי שתקבלו את דעתו – מומחה בתחום או כל אדם אחר שהינו בעל שיעור קומה כזה שיוכל לשקול את הדברים באופן מושכל כאשר תציגי לפניו את הנתונים הרפואיים ואת חוות דעת הרופאים. יתכן שכאשר אימך תשמע עמדה חיצונית, של מישהו בעל שיעור קומה, היא תצליח להתגבר על חששותיה, ותסכים בצורך בניתוח.
בנוגע לשאלה האם עליך לפעול באופן מעשי לשיפור מצבך באמצעות הניתוח או שמא עליך להסתפק בתפילה או תשובה, הרי שבשאלה זו דנו גדולי ישראל במשך הדורות, והכריעו כי ודאי שיחד עם תפילה ומעשים טובים, יש לפעול באופן מעשי בעולם הזה על מנת לקדם ולשפר את הדברים הנדרשים לצורכי האדם. כשם שאדם לא ישב בביתו ויתפלל שהקב"ה ישלח לו את לחמו בלבד, אלא שיחד עם התפילה הוא גם יזרע, יקצור, יטחון וכו' לצורך הפקת הלחם, הרי כך גם במקרה שלך, עליך להשתמש בכל האמצעים וההתפתחויות הרפואיות המודרניות הקיימות והאפשריות לצורך שיפור מצבך, שהרי הקב"ה הוא שנתן שכל וכח לאדם להתפתח בתחומים אלו וכך לקדם את עצמו ואת העולם כולו.
בנוגע לתחושתך כאילו אין לך זכות לחוש קושי במצבך, כיוון שיש הסובלים יותר, הרי שעם כל הערכתי לכך שאת רגישה לסבל הזולת, ברצוני להזכיר לך שאת היא זו הנושאת את גופך, ואת זו הנדרשת להתמודד עם כל מה שיש בתוכך, ובוודאי שאת זו שחשה את הקשיים ואת הבעיות השונות שבך. לא בכדי יצר אותך הקב"ה דווקא בדמותך, והעניק לך את היכולת לחוש ולהרגיש את הדברים הייחודיים לך, שכן מי שלא מודע לקיומו, ולתחושות שלו עצמו, ממילא יתקשה לזהות מהו הייחוד המיוחד שלשמו יצר אותו הקב"ה, ולפעול עם מה שיש לו. נכון הוא שיש לנסות לאמץ נקודת מבט חיובית, לבטוח בה', ולהאמין שהכל לטובה, אך אין זה סותר את הזכות שלך לחוש קושי במצב שהוא באמת קשה והוא שלך.
קשה "להתבשל" עם כל זה לבד. על אף רגישות העניין הייתי ממליצה לך בכל זאת למצוא חברה, שאותה את יכולה לשתף במה שעובר עליך. השיתוף, מלבד היותו מאפשר חשיבה פורה ומציאת פתרונות בצוותא, הרי שהוא חשוב לעצם הפורקן והתמיכה שזה יכול להעניק לך. אם אינך מוצאת דמות שאותה את יכולה לשתף, את מוזמנת להוסיף ולשתף אותנו, אם דרך האתר, אם דרך קו הטלפון של חברים מקשיבים, ואם ישירות דרך האימייל שלי.
לסיכום, דעתי היא כי יש לקבל חוות דעת רפואית של מומחה בעניין, לנסות לשכנע את אימך לשמוע את עמדתו של אדם בעל שיעור קומה בנושא, וביחד עם התפילות לפעול מעשית בהתאם לחוות דעת המומחים, ולערוך את הניתוח אם אכן זו דעתם.
אני מתפללת שיבוא קץ לסבלך במהרה והקב"ה ישלח לך רפואה שלמה, בעזרת הרופאים שלהם הוא נתן רשות לרפא, ובעזרת עמידתך האיתנה על זכותך ויכולתך לפעול לטובת בריאותך ושלומך.
אך טוב והצלחה.
שפרה
shiframish@gmail.com
