מה לעשות עם הבישנות?…

שלום לכותבת היקרה,
מדברייך נשמע שאת ילדה מקסימה ממש. אני מבינה מאד את ההרגשה הלא נוחה והלא נעימה. חשוב שנבין מהי הבושה עליה את מדברת. חז"ל מלמדים אותנו שעם ישראל התברך ע"י הקב"ה ב-5 תכונות אופי מרכזיות שמייחדות אותו:רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים, ענווים וקדושים. אחת התכונות: ביישנים.
ביישנות,כמו כל תכונה,יכולה להיות דבר טוב מאד ומצד שני דבר שימנע מאיתנו הרבה דברים טובים,הרבה הזדמנויות. בושה נובעת מצניעות וענווה ומנתינת מקום לאחרים,כך שאני מסתכל על אחרים כגדולים ממני ואז גם מתביישים…
כל אחד צריך לעבוד על דברים מסויימים בעצמו. אחד על הכעס,שני על גאווה,ועוד…כל תכונה שלנו צריכה להיות באמצע,לא קיצונית באהבה העצמית שלי את עצמי (שיכולה להביא לגאווה) ולא קיצונית בהתבטלות ובענווה שמוחקת את "האני" שלי. צריך להיות מאוזניים. לכן גם לגבי הבושה-
אם את מרגישה שהבושה משתקת אותך ואת לא מסוגלת לעשות דברים שהיית רוצה לעשותם, תתחילי לאט לאט. תנסי להתגבר ולהתעלות על עצמך,ותאמרי לעצמך שכל דבר שאת מוותרת עליו,גורם להפסד לאחרים,וחבל.
זה לא רק חשבון פרטי שלך,אלא גם משהו שיכול לעשות לאחרים טוב ומתפספס בגלל הבושה. ומצד שני-תשמרי על התכונה הנפלאה הזאת-היא מתנה משמיים. אנשים חושבים (במיוחד היום בעידן הטלויזיה והאינטרנט) שלהיות גס וחצוף,להעיז ולומר כל מה שבדעתי,וכמובן-להתלבש ללא שמץ בושה איך ועם מה שאני רוצה, זה האידיאל-הדבר הטוב ביותר. אבל התורה מחנכת אותנו להתנהגות שונה מאד-הרבה צניעות,עדינות וכו´. הבושה מאדם שגדול ממני במידותיו,ביראת השמיים שלו,בגילו ובנסיון שלו,כל אלו יכולים לגרום לבושה טובה וחיובית-לדעת שיש מישהו מעלי… הבושה יוצרת דברים טובים,אך
כמובן שאם מתביישים מאד ולא מאפשרים לעצמנו לעשות מצוות וכו´,אז חבל. אל תחששי שאם תעשי דברים שאחרים יראו זה לא יהיה לשם שמים. זה פשוט יזמין לך עבודה חדשה על מידת הענווה, אך את תצליחי בעזרת ה' לעמוד בכך.
נסי להתחיל כל יום צעד אחר צעד בסבלנות רבה,ובעזרת ה´ תשתחחרי מכך. נסי לברר על מקום ההתנדבות,לשאול להתעניין ואולי כך יהיה יותר רצון מצידך ויותר העזה גם כן.
המון הצלחה וברכה בכל,
אם תרצי לשאול/להגיב וכו´,
בשמחה רבה.
עדי.
adigut@walla.com